פרק 8

6.9K 427 416
                                    

"בחייך אחי, למה לא?!" פלין התלונן בזמן שצעד אחרי מטיאס הלוך וחזור, עוקב אחר חברו שהיה עסוק בלחפש את כובע הגרב של נער-החתול ברחבי הבית

"כי ככה אמרתי" מטיאס השיב, מעלה את כריות הספה וסורק בזריזות את האזור, מחזיר אותן למקומן ועובר הלאה כאשר לא מוצא דבר

"אבל זה סוף השבוע! אנחנו תמיד יוצאים בסוף השבוע, זה הקטע שלנו" טען

"אתה החלטת שזה הקטע שלנו" מטיאס הסתובב להביט בו "אני אף פעם לא סבלתי את זה"

"בחייך, אל תהיה כזה כבד" פלין נשף ושילב את ידיו קרוב לחזהו

"אני לא כבד ואני לא בא" קרא, חוזר להתעסק בעיניו "עכשיו אם אתה לא מתכוון לעזור לי לחפש את הכובע המזורגג הזה לפחות אל תפריע" אמר ושמע השתנקות שניה לאחר מכן

"מ-מאטי הוא א-אמר מילה ר-רעה!" מיילו הצהיר מפתח הסלון, מבט מזועזע על פניו

"חתלתול אני-"

"כן בהחלט! למאטי יש חתיכת פה מלוכלך, לא כך מיילו?" פלין קטע אותו והתקרב אל הנער "אני חושב שהוא צריך להיענש על כך"

"עצם זה שאתה נמצא כאן ומפריע לי זה כבר עונש" מטיאס החזיר וגלגל את עיניו

"הוא פשוט לא מפסיק" פלין זייף זעזוע וצקצק בלשונו "אני חושב שתצטרך לתת לו עונש חמור על ההתנהגות שלו" אמר לנער לידו "מה דעתך על להכריח אותו לבוא איתנו למועדון בניגוד לרצונו? זה יהיה העונש המושלם"

"אתה מספר לי.." מטיאס מלמל בשקט והעביר יד בשערו השחור, פורע אותו בעייפות

מיילו צחקק בשקט והסתכל על מטיאס בעיניים נוצצות, מניד בראשו "ל-לא, מ-מאטי הוא טוב" אמר לפלין והחל להתקדם אל מטיאס, מגיע אליו ונעצר לפני שמעלה את פניו היפות כדי להביט בו מלמטה

"שמעת פלין? אני טוב" מטיאס הצהיר בגאווה, לא מנתק את עיניו משל הנער. הקטן חייך אליו מלמטה, גורם למטיאס לחייך אליו חזרה לפני שכרך את זרועותיו הגדולות סביב מותניו וקירב אותו אליו "החולצה הזאת יפה עליך, מתאימה לעיניים שלך" הוא מלמל בשקט אל הנער, גורם לסומק עז לעלות על לחייו ולהרגשת סיפוק להתפשט בחזהו. החתלתול שלו מסמיק. בגללו. לא, לא- בזכותו.

"מ-מיילו אוהב א-את החולצה של מאטי" הנער השיב בשקט, משחק בשולי החולצה הכחולה "ו-והוא אוהב את ה-הצבע שלה" הוסיף "ו-ואת הריח ש-שלה"

"אה, באמת?" מטיאס הרים גבה לעומתו והנער הנהן

"כ-כן" אמר לפני שהשעין את ראשו על חזהו של מטיאס, מחכך בו את אפו הקטן "ה-היא מריחה כ-כמו מאטי" סיפר, גורם לחזהו של מטיאס להתהדק בחוזקה

"וזה טוב?" מטיאס שאל בשקט

"ז-זה טוב" הנער הנהן כנגד גופו, ידיו הקטנות עברו לנוח עכשיו על שרירי הבטן שלו

חתלתולWhere stories live. Discover now