מטיאס קם משנתו ופיהק ארוכות, ממצמץ בעיניו ומנסה להסתגל לאור שבחדר. נער-החתול ישן בשלווה בין זרועותיו, ידיו הקטנות מכורבלות בין חזהו וראשו קבור בתוכו, שערות ראשו הבהירות נופלות על פניו ונותנות לו מראה חמוד כל כך. מטיאס חייך לעצמו ונשען קדימה לנשוק לראשו, משחרר בזהירות את האחיזה בו וקם מהמיטה.
לאחר שצחצח את שיניו והתרענן קצת הוא יצא אל הסלון, עיניו עדיין עייפות וראשו ישנוני ולא ממוקד. הוא המשיך ללכת אל תוך החדר הגדול עד שרגליו נתקלו בגוף כבד שגרם לו ליפול עליו בחבטה חזקה.
"לעזאזל" הוא סינן מבין שיניו, עיניו נפתחות לרווחה והוא הופך עירני יותר מתמיד. הוא הסתכל על גוש השמיכות שנתקל בו, מוצא את פלין ישן על הרצפה, קבור בין שמיכות וידיו פרוסות לצדדים בזמן שפיו פתוח לרווחה, מוציא ממנו קולות נחירות "מה..?" הוא מלמל לעצמו והרים את ראשו מעלה, מסתכל על שאר החדר. ראיין ישן על הספה הקטנה בצד, מכוסה בשמיכה דקה שנחה בקצה על רגליו וכמעט נפלה לרצפה. טימותי וקייטלין ישנו יחד על הספה הגדולה יותר, שני החתולים מכורבלים יחד בשמיכה עבה ומחבקים אחד את השני בהדיקות, פניה של קייטלין קבורות בצווארו של טימותי שהחזיק באחותו חזק בזמן שאפו היה קבור בשערה ונשף עליו נשימות שקטות. הם נראו חמודים עד כדי בחילה. מטיאס עצם את עיניו בתסכול ונאנח, מנענע בראשו ודוחף את עצמו מהרצפה.
הוא שכח לגמרי שכולם נשארו לישון בביתו אחרי ליל אמש, למעשה הוא שכח לגמרי שאישר את ההסכם החדש שהחליטו לעשות. הסכם שאומר שעד שאחיו של מיילו ימצאו מקום משלהם הם יוכלו להישאר לישון בביתו של מטיאס. נהדר. למה לעזאזל אישר דבר כזה? כבר גר אצלו מישהו, מיילו. שני החתולים האחרים יכלו ללכת לישון בבית של פלין או ראיין.. בעצם, רק של ראיין. מטיאס לא היה ממליץ להם ללכת לישון אצל פלין. פשוט לא.
לאחר שקם מהרצפה הוא הסתכל למטה על חברו שנחר בקול, מגלגל את עיניו ומחליט להעיר אותו בעדינות "פלין!" הוא קרא ובעט בגופו, מעיף את השמיכה מעליו "תקום גוש עצלנות שמן, כבר בוקר" הודיע והלך אל חלונות הבית, מושך את התריסים ונותן לאור השמש החזק להיכנס פנימה ולכולם לרטון בכעס ולהסתנוור.
"לאאא": פלין בכה מתוך שינה, מנסה למשוך את השמיכה חזרה אל גופו
"אל תהיה ילד, קדימה" מטיאס תפס את השמיכה והעיף אותה ממנו בשנית
"אתה רעע" פלין רטן
"ואתה נוחר כמו מנסרה" מטיאס השיב וזרק את השמיכה על פניו של ראיין שישן על הספה "עכשיו תקום"
"אוח" ראיין גער מתחת לשמיכה שנחתה על פניו והזיז אותה, ממצמץ בעייפות ומסתכל על הסביבה "מה.." הוא גמגם חצי ישן, עיניו מתמקדות על מטיאס לפני שנאנח "אני קם, אני קם.." מלמל בחוסר רצון והעיף מעליו את השמיכות, נעמד לקפל אותן בצד הספה והולך לאחר מכן לשירותים לצחצח את שיניו
YOU ARE READING
חתלתול
Romanceמטיאס גדל בעיר ענייה, בשכונה ענייה אף יותר. כבר בגיל צעיר היה עליו לדאוג לעצמו ולמחייתו, מארוחה חמה ומיטה לישון בה ועד למצוא עבודה ופרנסה מספיקה כדי לשרוד עוד יום. אחרי שנים ברחובות לצד שני חבריו הטובים ביותר, הוא סוף סוף מצא את הדבר היחיד שהיה טוב...
