חתלתול

פרק 24

בלי להרבות במילים, חג עצמאות שמח!
מי ייתן ובשנה הבאה נזכה לחגוג כמו שצריך ונפצה על השנה הזאת בענק!

פרק 24

יש רגעים בהם הלב שלך פשוט עוצר. הכל קופא, כל העולם פשוט מפסיק להתקיים. יש לך רק דבר אחד בראש.

לרוב הרגעים הנדירים האלה מגיעים באירועים מיוחדים. כשאתה פוגש לראשונה את האהבה של החיים שלך ומבין את זה מיד במקום, בנשיקה הראשונה, בסקס הראשון, בלידה של הילדים שלך.

ויש רגעים פחות טובים שגם שם זה קורה. לרוב האנשים מספרים שזה קורה ממש לפני המוות שלך. יש כאלה שזה קורה להם כשמספרים להם שמישהו מת.

גם למטיאס זה קרה בעבר. לדוגמה הפעם הראשונה שהסתכל לתוך העיניים של החתלתול שלו. הוא יכל להישבע שכל העולם הפסיק לעבוד רק בשביל שיוכל להתרכז בזוג העיניים הכחולות של מיילו.

היום זה קרה שוב.

הכל הפסיק לזוז, פשוט קפא. הלב של מטיאס נעצר והוא לא הצליח לשמוע דבר. כל מה שהצליח לעשות זה לחזור על שמו של מיילו שוב ושוב.

"אחי," ידו של פלין נגעה בכתפו, גורמת לו לקפוץ ולנער אותה ממנו מיד.

"מיילו," מטיאס פלט והסתובב לאחור, מתחיל לרוץ מהשירותים אל תוך האולם הגדול "מיילו!" הוא קרא אך לא קיבל תשובה. הוא לא חשב פעמיים ורץ החוצה אל הרחוב. כל מה שראה היה רכב נוסע הרחק משם. והוא זיהה היטב את הרכב הזה, היו לו מספיק סיוטים עליו בתקופה האחרונה.

"מיילו!" את הצרחה שלו יכלו לשמוע בכל העיר. צרחה מלאת אימה ופחד שלא חשב שירגיש בחיים.

"לא" קייטלין צייצה מאחוריו. רק עכשיו שם לב שכולם יצאו החוצה, מסתכלים על המכונית נעלמת באופק "זה הוא," היא השתנקה "הוא לקח אותו." לחשה את הסוף באימה, כאילו לא מאמינה למילים של עצמה.

"על גופתי המתה." מטיאס נהם.

הוא עשה את הדבר הראשון שהאינסטינקטים שלו הורו לו לעשות. לרוץ.

לא עניין אותו שהוא בתחרות נגד מכונית, לא עניין אותו שהוא נראה כמו משוגע. כל מה שעניין אותו היה להגיע אל החתלתול שלו ולהחזיר אותו הביתה בריא ושלם.

הוא התעלם מכל המבטים ברחוב, מצפצופי המכוניות שעבר לידן בכביש, מקריאות החברים שלו שצעקו לו מרחוק. מיילו. הוא צריך להגיע למיילו.

לפתע הרגיש גוף גדול מתנגש בו ומפיל אותו אל הקרקע.

"מטיאס," נהמתו של ראיין גרמה לו להרים את מבטו אליו "עצור."