טוב, כמה מילות פתיחה.
אם להיות כנה, אני מאוד התלבטתי אם לשתף אותכם במה שעבר עלי בחודשים האחרונים ובאמת שהיה לי קשה לפתוח בפניכם את הכאב האישי שלי, גם כי אני לא בן אדם כזה וגם כי חשבתי שזה לא באמת יועיל בשום צורה.. ואין לי מושג מה קרה בדיוק או איך זה קרה, אבל אחרי כל התגובות החמות שלכם ועוד קצת עידוד ממקורות אחרים ובעיקר המון עבודה עם עצמי..
הצלחתי. כתבתי פרק, אפילו שניים!
זה משהו שלא ציפיתי שיקרה לי בזמן הקרוב ואני גם לא יודעת אם אצליח אחר כך לכתוב ולהעלות לכם עוד פרקים במהירות או בכלל.
אני לא יודעת אם הפרק יצא טוב ובאותה הרמה שכתבתי בה בעבר, אבל זה עדיין משהו. זה צעד, זה התקדמות מבחינתי.
אז אני באמת רוצה להודות לכם על כל התמיכה והאהבה, גם אלי וגם לספרים ולכתיבה שלי, זה באמת לא מובן מאיליו.
מקווה שתאהבו את הפרק(ים) ותיהנו מזה! אל תשכחו להצביע ולהגיב, אין לכם מושג כמה כוחות זה נותן.
ובנימה זו, אני גאה להציג בפניכם:
פרק 21
"תביא לה מים"
"קייטלין, תנשמי"
"אני חושב שהיא עומדת להתעלף-"
"אולי תתנו לה קצת מרחב!" טימותי צרח והעיף את כולם לצדדים, נעמד מול אחותו שישבה על כיסא שולחן האוכל והתכופף כדי שיוכל להסתכל בעיניה "קייט" הוא אמר בקט
YOU ARE READING
חתלתול
Romanceמטיאס גדל בעיר ענייה, בשכונה ענייה אף יותר. כבר בגיל צעיר היה עליו לדאוג לעצמו ולמחייתו, מארוחה חמה ומיטה לישון בה ועד למצוא עבודה ופרנסה מספיקה כדי לשרוד עוד יום. אחרי שנים ברחובות לצד שני חבריו הטובים ביותר, הוא סוף סוף מצא את הדבר היחיד שהיה טוב...
