חתלתול

פרק 29

לכל מי ששאל אותי מתי יעלה פרק ולא הספקתי לענות לו - אז התשובה היא עכשיו (:
קריאה מהנה!

"הגענו," קרלוס הכריז כשנכנס אל ביתו של מטיאס, איידן וקייסי מגיעים אחריו.

"אנחנו במטבח," ריק קרא מרחוק, השלושה הולכים בעקבות קולו "האוכל עוד חם, שבו." הוא הורה להם ברגע שנכנסו, מניח צלחת נוספת מלאה בשניצלים במרכז השולחן.

"איפה מטיאס וראיין?" קייסי שאל והתיישב בין איידן לקרלוס, מתחיל להעמיס אוכל על הצלחת שלו.

"למעלה." השיב פלין בפה מלא באוכל.

קרלוס הרים גבה לעברו כשקלט על מה ישב. או יותר נכון על מי ישב "יש כזה דבר שנקרא כיסא, אתה יודע, יושבים עליו בדרך כלל." הוא העיר ממקומו, לוקח ביס מהאוכל שלו.

פלין הרים אליו את מבטו לרגע. הוא הסתובב להביט על החתול הענק עליו ישב, מושך את כתפיו בפשטות "נוח לי."

קרלוס מצמץ בבלבול "וזה לא מוזר לך? אפילו לא קצת?"

"הגישה הזאת זו בדיוק הסיבה שאין לך חברים." פלין הצביע עליו עם המזלג בהאשמה.

"תודה רבה, אבל אני מעדיף אותן קטנות ונשיות" קרלוס עיקם את פיו "לא גדולות ושעירות."

פלין מצמץ אליו "לא הבנתי."

"כמה מפתיע," קרלוס נאנח "אתה רוצה להגיד לי שאתה באמת מקבל את זה בכזאת קלות?"

פלין כיווץ את גבותיו "את מה?"

קרלוס רטן בחוסר סבלנות "את העובדה שהחתול המגודל חושב שאתה הנפש התאומה שלו!" הוא קרא בכעס.

נהמה חזקה הקפיצה את כולם, גורמת להם להפסיק לאכול ולהידרך למשמע הקול המזהיר והמאיים.

החתול הענק חשק את לסתו, שורף את קרלוס במבט מאיים, מזהיר ובעיקר מאתגר. מבט של אלפא.

קרלוס מצא את עצמו מפנה את מבטו לפני שהספיק להבין בכלל מה עשה. זה פשוט היה בלתי אפשרי לשמור על קשר עין עם זכר האלפא העצבני.

פלין רק הסתכל על החתול במבט בוחן, נראה שלא התרשם ובטח שלא נבהל מהחזות המאיימת שלו. אולי כי הוא לא הקרין את זה אליו.

"נפש תאומה?" הוא הרים גבה בשאלה, בוחן את הבחור המגודל עליו ישב.

האלפא החזיר לו מבט רציני ומתוח, עיניו הצהובות זוהרות אליו בדריכות וציפייה.

פלין צחקק לאחר שתיקה "אני, הנפש התאומה שלך?" הוא חידד את השאלה, מניד בראשו "איך זה יכול להיות? אני אפילו לא מכיר אותך. חוץ מזה, אני בכלל נמשך לנשים." הודיע "מאיפה אתה יכול להיות כל כך בטוח שאני הנפש התאומה שלך?" הדגיש במרחאות.