חתלתול

פרק 3

טוב אתם מדהימים ברמות! תודה על כל ההצבעות, התגובות והמילים החמות! אוהבת מלא! ❤️
מקווה שתיהנו מהפרק (:

מטיאס התעורר מוקדם בבוקר כמו בכל יום. הוא התכוון למתוח את גופו כאשר משקל זר עצר בעדו וגרם לו לפקוח את עיניו ולהסתכל מטה. כל זיכרונות ליל אמש חזרו אליו כאשר פגש בשער בלונדיני ובהיר שדגדג את אפו ובגוף הקטן שהיה צמוד אליו והתכרבל כנגדו. הוא נאנח לעצמו והעביר את ידו בזהירות בתוך השער שהיה רך להפליא והזיז אותו מפניו של הנער, חושף בפניו מראה מלאכי ממש. לחייו של הקטן היו אדמדמות משינה, שפתיו הוורודות פתוחות מעט וריסיו הארוכים נחו על לחייו כמניפה. הוא יכל להישאר שם ולבהות ביצור הקטן במשך שעות אך היה חייב לקום ולהתחיל להתארגן. אסור לו לפספס את ריצת הבוקר שלו, והעובדה שהיום הוא יום שבת לא תעצור בעדו, ובטח שלא החתלתול הקטן שישן במיטה שלו.
הוא הזיז את גופו בזהירות והרחיק אותו לצד השני של המיטה, גורם לקטן ליילל במחאה מתוך שינה אך לא להתעורר. הוא יצא מהמיטה בזריזות, צחצח את שיניו והלביש את בגדי הספורט שלו לפני שמיהר לצאת מהבית, לא שוכח לנעול את הדלת הפעם. אחרי הכל, הבית שלו כבר לא ריק, יש שם נער-חתלתול קטן שעלול להכניס את עצמו לצרות, ומי יודע מה עלולים לעשות לו אם יגלו אותו ואת הסוד שלו.

מטיאס החל לרוץ במורד הדרך, עשרות מכוניות חולפות לידו בתאוצה ומעיפות מי גשם שהצטברו בצד הכביש אך זה לא מפריע לו. הוא אוהב את השעות המוקדמות של הבוקר, אוהב לצאת החוצה ולנשום את האוויר הצח בזמן שרץ קילומטר אחר קילומטר ונותן למוחו להתרוקן מכל מה שמטריד אותו, לגופו לשחרר את כל המתח שהצטבר ביום שקדם לו. אך לצערו הרב, הפעם הריצה לא הייתה רגילה, הפעם הוא לא הצליח לתת לצרות שמטרידות אותו להיעלם. משהו אחר הטריד את מוחו היום ולא נתן לו מנוחה. תמונתו של נער-החתול הקטן שמחכה לבד בביתו התרוצצה בראשו יחד עם אלפי תסריטים שונים של הדברים שעלולים לקרות לו בזמן העדרו של מטיאס. לאחר שבעה קילומטרים בהם הבין שלא יצליח לרוץ כמו שצריך עד שיבדוק לשלומו של הנער, הוא החליט לוותר על הריצה ולחזור לביתו.

כשהגיע חזרה הביתה ופתח את דלת הכניסה המקום היה שקט כהרגלו. הוא סגר את הדלת מאחוריו ומיהר לגשת אל חדרו.

"חתלתול," הוא קרא ופתח את דלת החדר "חזרתי" הודיע ונכנס פנימה, מוצא את מיטתו ריקה. הוא כיווץ את גבותיו בבלבול וסרק את החדר בזריזות, מחפש זכר לנער הקטן אך לא מוצא דבר. "חתלתול?" שאל בשקט והחליט לעזוב את החדר כשלא קיבל תשובה "זה אני, מטיאס" הוא קרא לשאר חלל הבית "איפה אתה נמצא חתלתול? צא החוצה" ביקש והחל לחפש בבית, עובר את חדר המקלחת, השירותים וגם חדר הכביסה "חתלתול!" הוא קרא בקול לחוץ יותר כשלא מצא אותו באף מקום, רץ אל המטבח ומסתכל מסביב "בבקשה תצא החוצה, זה לא מצחיק" ביקש "איפה אתה?" ניסה שוב אך לא קיבל תשובה. הוא נכנס אל הסלון והסתכל סביב, מנסה לקלוט רמז כלשהו כשלפתע תזוזה מוזרה מאחורי כורסת יחיד שנחה בפינת החדר תפסה את תשומת ליבו. "מה..?" הוא מלמל לעצמו והתקרב אל הכורסה באיטיות, משעין את ברכו על המושב ואת שתי ידיו על משענת הגב בזמן שרוכן מעליה בזהירות ומסתכל על מה שנמצא מאחוריה "חתלתול.." הוא נאנח לעצמו כשקלט את גופו הקטן מכורבל לכדור קטן ורועד שהתחבא מאחורי הספה. מטיאס ירד מהכורסה והקיף אותה, מגיע אל הנער הקטן ורוכן לידו "הי," הוא לחש ברוך "חתלתול, זה אני מטיאס" לחש וראשו של הנער זינק מעלה כשקולו של מטיאס חדר את הבועה המפוחדת שהיה בתוכה. מטיאס לא הספיק לומר מילה נוספת לפני שגופו של הקטן התנגש בשלו והפיל את שניהם לרצפה כשזינק עליו.