חתלתול

פרק 6

במשך כל הדרך אל מכון הכושר נער-החתול דאג לשמור על אחיזה חזקה סביב זרועו של מטיאס, מחבק אותה חזק אל גופו ונצמד אליו כמה שיותר. מטיאס נאנח והחליט לא להעיר על הנושא, בעיקר כי ראה כבר במסע הקניות שלהם בקניון שזה לא באמת יעזור ורק ילחיץ את הנער אפילו יותר.

כשהגיעו למכון הכושר מטיאס דחף בחוזקה את דלתות המתכת הכבדות, נכנס יחד עם הגוף הקטן שצמוד אל זרועו ודואג לסגור אותן מאחוריו.

"אני לא מאמין," קול חזק קרא וגופו של הקטן קפץ בבהלה "הוא חי!" דמותו הגדולה של ראיין התקרבה אליהם מרחוק, גופו מבריק מזיעה ומגבת תלויה על כתפו ברישול.

ראיין היה חברו הטוב השני של מטיאס, הוא ופלין והכירו אותו מגיל צעיר מאוד, גדלו יחד ותמיד היו שם זה לצד זה. הם גילו את ענף ההיאבקות יחד והחלו להתאמן אחד עם השני, למרות שלשלושתם הייתה היסטוריה בהגנה עצמית עקב חייהם ברחובות. בעיר שלהם לא היה מקום לחלשים, או שאתה מגן על עצמך בכוחות עצמך, או שאתה מוצא את עצמך מת. שלושתם חיו בריאים ושלמים עד היום, מה שאומר שחלשים הם לא היו.

מטיאס הרגיש את גופו של נער-החתול הקטן נדרך לצדו כאשר ראיין נעמד מולם בחיוך גדול "ראיין" הוא בירך ברשמיות והניד את ראשו בקושי. ראיין היה בחור שרירי מאוד, כמעט כמו מטיאס. הוא היה נמוך ממנו בכמה סנטימטרים בודדים וצבע עורו היה שזוף. שערו החום שהיה פעם כהה התבהר מעט עם הזמן ועיניי הדבש שלו תמיד חייכו וקיבלו כל אחד בברכה. גם הוא וגם פלין היו אנשים חיוביים יחסית לרקע ממנו באו ולעומת מטיאס הם לא היו זעופים ורציניים כל הזמן, אם כי אף אחד לא העז להתעסק איתם למרות חזותם הנחמדה. כולם ידעו טוב מאוד מי הם שלושת החברים, ידעו בדיוק למה הם מסוגלים ורכשו להם כבוד רב. הם היו הראשונים בטבלת הקרבות והיו להם אלפי מעריצים בעיר.

מטיאס שנא את תשומת הלב המיותרת שקיבלו מהאנשים מסביב, ואם לומר את האמת גם ראיין לא ממש אהב את זה אבל חי עם זה בשקט. היחיד שבאמת נהנה מתשומת הלב וניצל אותה בכל הזדמנות היה פלין. עם מבנה הגוף שלו שדמה יותר לדוגמן מאשר למתאבק, שערו הברונזה שתמיד היה פרוע בשובבות ועיניו האפורות אשר תמיד היה בהן ניצוץ ממזרי היו כרטיס הביקור שלו. לפלין היה חיוך מקסים שהמיס הרבה לבבות, אמנם לא היו לו את הגומות העמוקות של ראיין, אך הוא עבד עם מה שיש לו וזה הצליח לו לא רע בכלל. הוא היה הנמוך ביותר בחבורה, מגיע לגובה 1.87, או משהו כזה. עורו היה בהיר אך תמיד נהג לשזף אותו ונמשים אחדים וכמעט בלתי נראים נחו על אפו. שלושת החברים היו שילוב מנצח, מטיאס הקשוח והעצבני, ראיין הבוגר והאחראי ופלין השובב והילדותי. אף אחד לא יכל להתחרות בשלישייה הזאת, וגם אף אחד לא ניסה. אלו היו שני החברים הטובים ביותר של מטיאס, ועם כל כמה ששנא להודות בכך ובחיים לא יאמר זאת בקול רם, הוא אהב אותם יותר מאת האחים שבחיים לא היו לו. הם היו המשפחה שבחיים לא הייתה לו.