מצטערת על העיקוב, אבל עדיף מאוחר מאשר אף פעם (: לא יצא לי לעבור על הפרק כך שאם יש שגיאות תסלחו לי חחח שתהיה לכולם קריאה מהנה!
"מה עשית הפעם?" פלין נעמד בפתח הבית, נשען על המשקוף וצופה במחזה שלפניו
נער-החתול הנסער זינק מהספה בבכי בלתי נשלט ורץ אל חדרו של מטיאס, טורק את הדלת מאחוריו ומשאיר את שני החברים לבדם
"אז?" פלין שאל לאחר שתיקה, גרם לחברו להיאנח בתסכול
"ראינו במבי" היה כל מה שאמר והוא לא היה צריך להוסיף דבר, פלין הבין כבר לבד
"אמרתי לך שאף אחד לא יכול לעמוד בפניו, כולם בוכים בסוף" פלין אמר בקול יודע
"אם רק היינו מצליחים להגיע לסוף הסרט.. ברגע שאמא שלו מתה הוא פשוט נכנס להיסטריה של בכי ורץ להסתגר בחדר איך שהגעת"
"מפתיע" פלין גלגל את עיניו "ומה תעשה עכשיו איינשטיין? איך אתה מתכוון להרגיע את החבר שלך?"
"הוא לא החבר שלי" מטיאס השיב ושילב את ידיו קרוב לחזהו
"אה, לא? אז איך תסביר את חילופי הרוק הבלתי פוסקים שלכם במשך השבוע האחרון?"
"לא החלפנו-" מטיאס נעצר ועיקם את פיו, נאנח "לא חשוב. בכל מקרה, הוא לא החבר שלי"
"אז מה הוא?" פלין הרים גבה לעומתו, ממתין לתשובה
"ובכן.." מטיאס עבר לגרד את אחוריי ראשו, שוקל את מילותיו בקפידה
"כן...?" פלין דחק בו, חיוך מתגרה עולה על שפתיו
"זה לא עניינך מה אנחנו" מטיאס קבע לבסוף בקול החלטי, מעלה אל חברו מבט רציני
"מה שתגיד" פלין פלט נחרת צחוק קטנה והניד בראשו, דוחף את גופו מהמשקוף ונכנס אל תוך הבית "אז, איך אתה מתכוון להרגיע את החבר שלך עכשיו?"
"פלין" מטיאס גער בחוסר סבלנות
"מטיאס" פלין החזיר באותה הנימה
"למה אתה נמצא כאן בכלל, אין לך איזה בית ללכת אליו?"
"הייתי רעב" פלין השיב בפשטות, עובר את חברו וממשיך אל המטבח
"מה?" מטיאס הסתובב אחריו, מבטו עוקב אחרי חברו שהלך והתרחק ממנו "יש לך מספיק אוכל בבית, תאכל שם" אמר
"אבל שלך כל כך הרבה יותר טעים!" הוא הכריז בזמן שפתח את המקרר, קובר שם את ראשו ומתחיל לחטט
"אני נראה לך כמו מסעדה מזויינת?" מטיאס הלך אחריו, נכנס גם הוא אל המטבח ונעצר בפתח
"הייתי מעניק לך ארבעה כוכבים, יכולות הבישול שלך בהחלט מרשימות" פלין מלמל בפה מלא, מסתובב לצאת מהמקרר כשבידיו קופסה מלאה באוכל וחתיכת שניצל תפוסה בין שיניו
YOU ARE READING
חתלתול
Romanceמטיאס גדל בעיר ענייה, בשכונה ענייה אף יותר. כבר בגיל צעיר היה עליו לדאוג לעצמו ולמחייתו, מארוחה חמה ומיטה לישון בה ועד למצוא עבודה ופרנסה מספיקה כדי לשרוד עוד יום. אחרי שנים ברחובות לצד שני חבריו הטובים ביותר, הוא סוף סוף מצא את הדבר היחיד שהיה טוב...
