מצטערת על האיחור, היו לי כמה בעיות פרטיות ולא היה לי זמן לשבת לעבוד על הפרק. ראיתי שהגעתם למטרה ואני כל כך שמחה ומודה לכם על כך זה באמת לא מובן מאיליו! מקווה שתיהנו מהפרק, קריאה מהנה!
"מה זאת אומרת אתה ידעת כל הזמן הזה?!" צעקתו של פלין הדהדה בין קירות הבית, גורמת לנער-החתול להירתע בבהלה ולמהר לטפס על ברכיו של מטיאס לפני שקבר את ראשו הקטן בצווארו וחיבק אותו בחוזקה, מיילל לתוכו בשקט
"כמו ששמעת, בחייך אחי זה היה די ברור" ראיין השיב בפשטות, מעלה את רגלו לנוח על השניה ומתמקם על הספה בנוחות
"מה היה ברור בדיוק, שמטיאס מצא הומלס ברחוב שבמקרה הוא חצי בן אדם וחצי פאקינג חתול?"
"הי, תיזהר בבחירת המילים שלך פלין" מטיאס ירה ואז הסתובב להביט בחברו השני בחשדנות, ידו מחזיקה את הנער בחוזקה ומלטפת את מותניו הצרים בזמן שניסה לנחם אותו ללא מילים "איך לעזאזל ידעת את זה, ולמה בדיוק אתה מתכוון כשאתה אומר שזה היה ברור כל כך? כל הסיפור הזה אפילו לא הגיוני"
ראיין נאנח ומשך בכתפיו בשנית "תראה, הבאת ילד זר מהרחוב שלא ידע לדבר אבל יילל בלי סוף, לאחר מכן כשפתח את פיו סוף, סוף הוא דיבר כמו ילד בן שלוש- בלי להעליב מיילו- ודאג להתכרבל ולגרגר בצמוד אליך בכל הזדמנות שהייתה לו" סיפר את הידוע לכולם "הוא שותה המון חלב, מתנהג בצורה בלתי רגילה ואפילו שמעתי אותו עושה "מיאו", אתה רוצה להגיד לי שכל אלה לא יגרמו לך לחשוד שמשהו לא בסדר?"
"אולי, כן" מטיאס הנהן "אבל אם לא הייתי רואה את האוזניים שלו במו עיניי, לא הייתי מאמין לסיפור מוזר כל כך ומעלה ספקולציות כאלה ואחרות בתוך הראש שלי שקשורות איכשהו להיותו חצי אדם חצי חתול בחיים"
"טוב, בוא נגיד שהיו לי סיבות מוצדקות משלי שיגרמו לי לחשוד בכך"
"אה באמת, כמו מה למשל?" פלין התערב "מה כבר יכול לגרום לך לחשוב שהילד הזה הוא ילד-חתול, ואיך לעזאזל המצאת לעצמך הסבר הגיוני בתוך המוח שלך שיגרום לך לחשוב שדבר כזה קיים בכלל? עד כמה מפותח הדימיון שלך?" הוא צעק את הסוף והחדר נפל לדממה, ראיין מסתכל עליו ברצינות
"בואו נגיד.. שזו לא הפעם הראשונה שיצא לי להיתקל ביצור כזה" ראיין אמר בקול שקט לאחר כמה רגעים, בוחן את תגובת חבריו בקפידה
"סליחה?" פלין פלט בהפתעה
"חזור שנית," נשף מטיאס ומצמץ בעיניו בהלם "מה זאת אומרת זו לא הפעם הראשונה שלך, מתי בדיוק יצא לך לפגוש את מיילו לפני ואיפה?"
YOU ARE READING
חתלתול
Romanceמטיאס גדל בעיר ענייה, בשכונה ענייה אף יותר. כבר בגיל צעיר היה עליו לדאוג לעצמו ולמחייתו, מארוחה חמה ומיטה לישון בה ועד למצוא עבודה ופרנסה מספיקה כדי לשרוד עוד יום. אחרי שנים ברחובות לצד שני חבריו הטובים ביותר, הוא סוף סוף מצא את הדבר היחיד שהיה טוב...
