אני אהיה העיניים שלך -פרק 4-

6.4K 461 272
                                    

ג'ואי הביט על איאן ולורי שנכנסו בחזרה אל החדר, הם היו נראים כעוסים בזמן שהם התיישבו למול הנערים.

"מה שקורה פה לא מוצא חן בעיניי" המתולתלת אמרה ברצינות, מביטה בשלושת הנערים עמוק בתוך העיניים, אין לה כוח להתעסק עם שטויות, במיוחד לא עם מכות של הנערים שהיא אמורה לפקח.

"בפעם הבאה שמשהו כזה קורה, לא רק שגזר הדין שלכם יהיה קשה יותר, אלא שכל מי שהיה נוכח בחדר ולא דיבר על כך, יעבור גם כן למעצר!" היא אמרה בכעס, מרימה את טונה, "מבינים?" היא שאלה והם הנהנו, "מבינים?" היא שאלה בכעס, רוצה שהם יגיבו במילים, "כן" הם ענו והיא ואיאן הנהנו מעט בראשם ברצון.

-

"אוקיי" לורי אמרה, "בגלל שאתם כרגע רק שלושה אז כולכם תהיו במחלקת הצעירים" היא התחילה להגיד והנערים הביטו עליה בשאלה, "יש לנו כמה מחלקות" היא התחילה להסביר להם, "מחלקה 'א', שהיא מחלקת פעוטות עד גיל 3 שאליהם אתם לא מתקרבים" היא אמרה והזהירה אותם עם עיניה, בשום פנים ואופן אסור לפושעים להתקרב לתינוקות מטעמים בטיחותיים.

"מחלקה 'ב' לילדים מגיל 4 עד גיל 7 שגם אליהם אתם לא הולכים להתקרב" איאן אמר והנערים הביטו עליו והנהנו גם כן לפני שהם נזכרו שהוא לא יכול לראות אותם והם רק שתקו והסתכלו עליו, "מחלקה 'ג' לילדים ונוער מגיל 8 עד גיל 12, שאליהם יכול להיות שתצטרכו להיכנס אבל מבלי יותר מדי דו שיח איתם", הבלונדיני המשיך והם המשיכו לשתוק ולורי הייתה צריכה לצבוט מעט את הירך שלה בשביל לא לצחוק על הסיטואציה שהם נמצאים בה.

"תמשיכי" איאן אמר לה והמתולתלת הנהנה, עיניה הירוקות מביטות על השלושה ברצינות, "מחלקה 'ד', מחלקת נוער שהם מגילאים 13 עד 19" היא המשיכה במקום איאן, שניהם שיתפו פעולה עם ההסברים, "למחלקה הזאת אתם תכנסו מדי פעם, אבל זאת לא תהיה המחלקה העיקרית שלכם, בעיקר בגלל שאתם באותם הגילאים של חלק מהם וזה יכול ליצור חיכוכים וריבים שאנחנו מעדיפים שלא יהיו" היא הסבירה והנערים חזרו להנהן.

"מחלקה 'ה' לגילאי 20 עד 29 שכאן אתם תהיו רוב הזמן" היא אמרה והם הביטו עליה בהבנה, "תדברו איתם, תקשיבו להם, תעזרו להם לעשות דברים שהם מתקשים לעשות, כמו ללכת לטיול, לקחת אותם לשירותים, לש-", "מה שירותים עכשיו?" ג'אק פלט בגועל, עוצר את דבריה של לורי שנאנחה בייאוש, היא כבר רגילה לתגובה הזאת.

"אתם לא תצטרכו לעשות שום דבר סיעודי" היא אמרה, מרגיעה אותם, "פשוט תיקחו אותם אל השירותים, רובם יודעים להסתדר לבד, למתקשים מבניהם יש עוזר צמוד שלוקח אותם בעצמו ועוזר להם במה שאתה כל כך נרתע ממנו" היא אמרה בקשיחות והנער המקועקע נרגע, הוא היה מעדיף להיכנס לכלא מאשר לנגב לאיזה עיוור את התחת.

-

"אפשר להמשיך?" היא שאלה והמקועקע רק כחכח בגרונו, "יופי" היא הוסיפה, "תשחקו איתם ותקראו להם ספרים", "מה הם ילדים?" דני התפרץ, לא מתאים לו כל השיט הזה.

אני אהיה העיניים שלךWhere stories live. Discover now