אלה הייתה קטנת קומה, אם אתם תוהים. זאת, למען האמת, התכונה הראשונה שלה. זה הדבר הראשון שרואים לגביה: מטר חמישים וחמש ההו-כה-מפואר. אם מישהו ישאל "איך אלה נראית?" (לא שמישהו ישאל את זה, באמת), אז יענו לו "קטנה". טוב, אם יהיה מישהו שיכיר אותה, מה שהיה לא סביר, כי היא תמיד נעלמה היטב ברקע.
כן, היא הייתה נמוכת קומה, עם גוף דקיק שהועיל לכל זה. היא תמיד הייתה אדם קטן, זה פשוט היה הקטע שלה. היא תפסה מעט מאוד מקום, וזה פשוט היה האפיון הכללי שלה, המהות שלה באופן כללי. אדם קטן שנעלם לו. באוטובוסים, ברכבות, בכל מקום, היא פשוט הייתה מוצאת איזו פינה קטנה וחמודה ומתכנסת בה, נעלמת לחלוטין.
אלה הרגישה כאילו כל הדברים שבה יועדו כדי להיעלם. כי מהגוף הבינוני שלה אל השיער החלק והחום שירד לצידי פניה כמו וילון, שהיה כמעט גלי וגם זה רק בחסד, הכל היה... חיוור. עיניה אף הן לא משכו תשומת לב, הן היו חומות. אפילו לא בגוון של ענבר, אלא חום כמעט שחור, נטול כל עניין.
אז אלה, למען האמת, לא הרגישה רע עם מקומות חדשים, כי היא תמיד נעלמה כל כך שאף אחד לא שם לב. הדברים היחידים שהיו מעצבנים בעיניה במקומות חדשים היו הכרויות, השלבים ההם שאנשים נטו לנסות לנהל איתה עד שהבינו שהיא פלקט ריק וחסר עניין, ממש קרטון נטול אישיות. הדבר היחיד שהיה מעניין לגבי אלה הייתה העובדה שהיא הייתה לסבית, אבל גם זה היה שטוח למדי מאחר שלא היה לה שום ניסיון רומנטי או מיני. כן, אלה הייתה בחורה יותר בסיסית מבסיסית. תקועה עם האף בפלאפון שלה וחיה את חייהם של אחרים דרך הסיפור שכתבה, השירים ששמעה והספרים שהיא קראה.
לפעמים אלה נטתה לחשוב שהיא עדיין לא הכירה את עצמה מספיק בשביל שאחרים יכירו אותה.
אבל הנה, יום ראשון אחד והיא מצאה את עצמה עם אנריקה איגלסיאס בפול ווליום באוזניות, עומדת מול השער הגדול של מכללת כריסטיאן אטווד שבניו יורק לאומנויות ומנהל. מה שהרגיש ממש לא קשור אחד לשני, ולמען האמת לא היה באמת קשור אחד לשני, היא חשבה שהמייסד פשוט אהב את שני הדברים האלו ביחד. הוא היה בחור מאוד עשיר, מאחר שהמראה שהתנוסס למול עיניה של אלה היה... מרשים עד מאוד. היא בחנה את המבנה הישן למראה, מה שנראה כמו טירה ענקית שהיא ניסתה לעכל את מיקומה בניו יורק. היא הייתה שם כבר, אבל עדיין מצאה את עצמה משתוממת למול השער הישן, עשוי יתדות מתכת שגרמו לו להיראות כאם בא ישירות משורת קטלוג ימי הביניים. עם זאת, השערים הפתוחים לרווחה והמאיימים שהיו בגובה של מספר מטרים נאותים קטעו בעצם חומת לבנים גדולה שנמשכה למה שהיה קילומטרים רבים, כפי שהיה כתוב בעלון המכללה, שהתפאר היטב על כל הישגי המכללה שהייתה אחת מאבני היסוד בכל אחד מתחומיה הרבים. אלה חשבה שהתחילו ללמד שם גם דברים יותר מדעיים כמו מתמטיקה ופיזיקה, או שהם תכננו את זה, אבל זאת כמובן לא הייתה הנישה שהיא ניגשה אליה.
YOU ARE READING
אפרודיטה (femaleXfemale)
רומנטיקה•הושלם• אחרי תשע עשרה שנים, אלה סוף כל סוף יצאה מהארון. ואפשר לחשוב שבזה בעיות של אדם יכולות פשוט להסתיים, והיה בה חלק שציפה לזה... אבל העולם לא כזה פשוט, והדבר הקטן הזה גורם לה להתחיל את גיל ההתבגרות מחדש: בתחילת שנות התבגרותה היא פחדה מעצמה, אבל כ...