אפרודיטה (femaleXfemale)

{19} החלטות טיפשיות

אלה בבירור לא הרגישה בנוח במקומות גדולים, צפופים, או רועשים. היא הייתה כמו חיית מחמד באחד הזה, זה היה ברור. מן הסתם, קיית' הייתה חכמה מספיק בשביל לדעת שעם אלה בילוי יהיה כל דבר שהיא לא החשיבה כבילוי: באולינג, סרט, דברים שלא צריך תעודות זהות בשבילם. קיית' אהבה רעש ובלגן וצפיפות, וכל דבר שהיה לא נוח נראה כאילו התפרש בשבילה כנוח אוטומטית. אז זה היה... בעייתי בשביל אלה, שנאלצה לנסות לפגוש את הצורך של קיית'.

טוב, בסופו של יום כל אחת הלכה שם לקראת השנייה. ככה שבזמן שקיית' קיבלה את הסרט מלא הגופות שלה, אלה קיבלה... מוזיקה לא רועשת ומקום לא צפוף.

היא עדיין הרגישה ממש לא בנוח. כלומר, בזמן שהן התיישבו זו למול זו לצד השולחן הקטן והצנוע, בטח היה אפשרי לראות את זה ממש כתוב לה על הפרצוף: 'יש פה רק אנשים עם תעודות זהות ומסיבה מאוד ברורה, הו, אלוהים, זאת ממש לא הנישה שלי'.

היא מצאה את עצמה משלבת את ידיה באי נוחות שעה שמבטה נע מסביב, בוחן את הבר הקטן מסביבן. מבחוץ המבנה היה די מרושל (אולי הוא אפילו הזכיר קצת את הדיינר שקיית' ולוס אהבו) למראה ולא מרשים בכלל; לא היה שום חלון ראווה נחמד שהציג את התוכן, או אפילו קיר או דלת צבועים היטב. למעשה, המחשבה הראשונה שעברה לאלה בראש הייתה שקיית' התכוונה למכור אותה לסוחרי איברים. אחרי הכל, השלט הרעוע על דלת הכניסה הכמעט ושבורה למראה, האזור הלא מלהיב של העיר והחושך... כולם גרמו לה להרגיש רע.

אבל היי, מבפנים זה היה הרבה יותר נחמד. ברגע שהן פסעו לתוך מה שנראה כמו מלכודת המוות הפרושה בפניהן, נקרא בפניהן החדר הקטן והנחמד בו ישבו ברגעים אלה ממש. הכל היה עשוי מעץ; זה התחיל מרצפת פרקט מצופה בלכה, המשיך אל הקירות והתקרה. למרות שהיה לא הומה במיוחד, ניצבו בו לא מעט שולחנות, כיסאות ואפילו כמה כורסאות לנוחות מירבית. השולחן שלהן היה קטן וצנוע כפי שאמרה, והוא היה לא כל כך רחוק מהבר; הבר הגדול והחביב שמעליו ניצב שלט זוהר באורות לד שאמר את המילה 'בר', כאילו אנשים לא ממש ידעו. מאחוריו, הייתה לה אישה נחמדה למראה (כלומר, בתרגום, לא חוטפת) שערבבה משקאות במרץ. שני מלצרים חביבים למראה עשו את דרכם שוב ושוב מהבר אל המספר היחסית פעוט של האנשים שאיישו אותו. נראה כאילו קבוצה קטנה על הספות החליטה לעשות תחרות שתייה או משהו.

ולמרות שהייתה סוג של קלילות באוויר, שהתערבבה ביחד עם הריח החריף של האלכוהול, זה לא מנע מאלה להרגיש כאילו עומדים לחטוף אותה... אבל זה היה נחמד.

היא מצאה את עצמה רכונה מעל לכוס מים קרים, אצבעותיה כרוכות סביבה וטופחות על גבי הזכוכית הקרירה. היא לא ידעה למה, אבל כל נשימה שלה הייתה קצת מאומצת, ומחנק פתאומי היה מסביב לגרונה. אלה הניחה שהיא סתם הייתה היסטרית, כהרגלה, אבל היא לא הצליחה להירגע. היא פשוט שנאה להיות במקומות שלא נכללו בתחום הנוחות שלה (תרגום: כל מקום שלא היה החדר שלה בבית שלה).