אפרודיטה (femaleXfemale)

{17} גוזלי שינה

היי חברים! שמחה להודיע שבדיוק קיבלנו אלפיים צפיות! תודה רבה, אני מעריכה את זה מעבר למילים3>

קודם כל רציתי להודות לכם כמובן על כל הצפיות אבל גם על ההצבעות והתגובות, כל הצבעה כמובן נותנת את הכוח להמשיך - והתגובות תמיד כל כך מחממות את הלב ונותנות הרבה מרץ. אני מעריכה את זה כל כך.

בנימה זו, חדשות קטנות על הסיום! כמובן, אנחנו כבר בפרק 17 ולא הופכים צעירים יותר. הפרק האחרון של הסיפור עתיד להיות פרק 28 והוא ילווה בסוף-דבר פרק אחרי זה - סך הכל 12 פרקים נוספים (ובנוסף לכל זה, למי שמכיר אותי, בונוס כרגיל, שזה פשוט פרק מלא באינפורמציה על הסיפור).

אחריו, למעוניינים, יעלה עוד פרויקט חדש של GirlXGirl, והוא יקרא Killer Queen^^ אבל לגביו ארחיב בהמשך.

~~~

הלב שלה עדיין לא התאושש. היא צמצמה את עיניה לעומת נחיל האנשים שחלף במסדרונות, נאחזת בחוזקה במשקוף השירותים בניסיון לקלוט רמזים של שיער סבוך, עור כהה וחיוך מסנוור. אבל לא, אלה לא הצליחה למצוא שום רמז לג'ורדן, שהיה בבירור בולט להחריד במקומות כמו אלו.

ואפשר לטעות ולומר שזאת הייתה אמורה להיות הקלה - כי זאת הייתה בעיה; היא הייתה משוכנעת ששמעה את הקול שלו באזור. ואפשר לטעון שכל העניין של ההסתננות לגמרי לא רלוונטי כי היא וג'ורדן יושבים מטר אחד מהשנייה בספרות, אבל אל תמעיטו בכישורי ההיעלמות של אלה.

היא קטנה. יש לזה, כאילו, יתרון.

אז כן, אלה, כמו הילדה העלובה שהיא, מצאה את עצמה מסתתרת בשירותים אחרי שהיא חשבה ששמעה את הקול שלו בטעות. והיא לגמרי לא הייתה על סף התקף היסטריה.

זה לא היה פתטי.

לחישה חרישית מצאה את דרכה אל אוזנה של אלה, האוויר נושף על הצוואר שלה: "ממי אנחנו מתחבאות?" וזה היה קול מחוספס ו...מוכר.

והלחישה הזאת הקפיצה אותה באוויר והפילה את הלב שלה היישר אל הרצפה: "קיית'!" היא קראה בפתאומיות למול הקול, עיניה נשאות לעברה בהפתעה שעה שהיא סקרה את הפרצוף של בת זוגה. אלה - שהגיבה לדברים בצורה... די גרועה - מצאה את עצמה חסרת נשימה, והיא ניסתה למצוא שוב אספקה חדשה של אוויר אחרי שכל החמצן ששהה בגופה כאילו נבעט החוצה. כן, קיית' הייתה למולה צצה כמו גיבור על שגרתי.

והיא "לבשה" את המראה השגרתי חדש: כרגיל, היו שקיות שחורות מתחת לעיניה, כאלה שהאיפור שלה לא יכל לכסות, והשיער שלה - שהקצוות שלו היו רק מחומצנים, מאחר שלא היה לה זמן לצבוע אותו מחדש - היה פרוע מהרגיל. בבירור קצת לח ממים שהיא הספיקה להעביר עליו בניסיון להשתלט עליו, כנראה. "מה את... מה את..?"

וחיוך נפרש על שפתיה, מאיר את הפנים שלה. היא זקפה את הגבות שלה בפקפוק. "משתינה?"

אלה ניסתה להכריח את עצמה, אבל היא לא הצליחה לעצור את החיוך שנמרח על הפנים שלה בתגובה. היא הרימה את ידיה ונאחזה בכתפיה של קיית'. "הבהלת אותי למוות." וקיית' בתגובה נאחזה בשורשי כפות ידיה, החיוך שלה הפך זחוח. אבל פתאום מחשבה מצאה את דרכה למוחה של אלה, מחשבה כזאת שהייתה עשויה לרסק את המציאות כלה כפי שהכירה אותה. אצבעותיה התהדקו מסביב לקיית'. "...רגע, אל תאמרי לי - אני לא מתחבאת טוב?" לא, אלה לא יכלה לתת למחשבה אפילו לחצות את הראש שלה. לו זה היה נכון, זה היה אומר ש...הכל היה שקר, כולל הגובה שלה. "חוץ מהעובדה שהיית בתוך השירותים."