אתם יודעים איך זה להעריץ משהו? כי את זה אלה למדה ממש לאחרונה, היא חייבת לציין. זה היה משהו אחר, הערצה. מעולם לא חשבה שתוכל להעריץ מישהו שנמצא באותו מקום כמוה. היא תמיד חשבה שהערצה עובדת רק עם זמרים, אמנים, פוליטיקאים אולי. אנשים עם הרבה השפעה, שאנשים ישמעו את השם שלהם וישר ידעו על מי אתה מדבר לא משנה איפה אתה.
אלה תמיד הייתה אדם מאוד מופנם, אז היה קל להרים את העיניים אל האנשים האלו, המפורסמים והנוצצים שמשכו תשומת לב, שקראו לה. אלה שהיו מסנוורים את כולם במבט, אלה שגרמו לכולם לומר תודה שהם פגשו אותם. היא חשבה שתשמח לפגוש אדם כזה, כזה שיגרום לה להרגיש... ממש כאילו פגשה כוכב. אולי אחד אמיתי.
...ואז הגיעה קיית'.
כל מה שהיא עשתה היה לשוטט בקולג' ביומה הראשון בחיפוש אחרי אחותה הגדולה, אבל זה היה מספיק כדי להיתקע עליה. היא ישבה לצד אחותה בפינת העישון, שעונה אחורנית בקלילות, ועיניה הכהות והחדות עקבו אחריה בעדינות, זה היה הבזק של... סגול.
כששמעה אותה לראשונה זה היה מספיק כדי לגרום לה להישבות.
כי לקיית' היה קול מעושן וצרוד, אבל היה בו משהו שגרם לגוף שלה לעקצץ. ועד מהרה, למדה שהיא הייתה מבריקה גם אם נטתה לדבר בבדיחות הדעת על העובדה שהיא נכשלה בעוד מבחן פה ושם, כי אלה ידעה שהיא חכמה יותר מכל אדם אחר שהכירה אי פעם.
הידיים היפות של קיית' היו מוכתמות קעקועים, אפה, שפתיה המלאות ואוזניה עוטות עגילים, שערה החום היה מרוצף בגוונים של ירוק וכחול ובעיניה הענבריות נטתה לשים עדשות מגע סגולות או אדומות שהיו משנות את מראה פניה, וגרמו לה להיראות כמו סוג כלשהו של חייזר.
והיא הייתה מדהימה, עוצרת נשימה.
אז אלה העריצה אותה, כי איך אפשר אחרת?
YOU ARE READING
אפרודיטה (femaleXfemale)
Romance•הושלם• אחרי תשע עשרה שנים, אלה סוף כל סוף יצאה מהארון. ואפשר לחשוב שבזה בעיות של אדם יכולות פשוט להסתיים, והיה בה חלק שציפה לזה... אבל העולם לא כזה פשוט, והדבר הקטן הזה גורם לה להתחיל את גיל ההתבגרות מחדש: בתחילת שנות התבגרותה היא פחדה מעצמה, אבל כ...
