אני חושבת שאני כמו ג׳ינס.
קונים אותי בזול.
יותר יפה לדעתם לחורר אותי.
חלקם נגעלים ממני.
רוב הזמן אני קבורה אי שם במגרה נידחת, במקום שבו קל להתעלם ממני.
אחרי שהם מלכלכים, הם חושבים שהם יכולים לכבס אותי.
ולבסוף, כשנמאס להם- הם זורקים אותי.
.
אבל אלה הם החיים.
אולי בסופו של דבר, כולנו ג׳ינסים.
YOU ARE READING
כתיבה היא אמנות
Poetryהמילים תמיד היו שם, קבורות בנשמתי. אולי הגיע הזמן שלהן לצאת בראשונה לחופשי. כאן אני כותבת את כל מה שעולה על רוחי, את המילים שכבר רוצות ככ לצאת מתוך ליבי. . סתם קומץ של קטעים קצרים שאני כותבת מתוך רגש/ מבוססי תמונה, בדרך כלל. אפשר למצא אותי גם באינסט...
