כתיבה היא אמנות

חרדות חברתיות

יש אנשים שמפחדים מהחושך, ויש ממפלצות.
את פוחדת מסרטי אימה ובובות שבלילה זזות,
את פוחדת משדים, מרוחות ומכל מיני דברים אחרים.
ולי, יש רק שני פחדים.
הראשון הוא לאבד אותך, השני הוא אנשים.
כן, אני פוחדת מאנשים וזה פחד אמיתי לא פחות מאלה שלך.
ואני מקווה שלא תתייחסי אליי בצורה שונה בשל כך.
אני רוצה שתקבלי את הפחד שלי כמו שאני את שלך מקבלת,
אולי את תביני אם אסביר לך במה מתבטא הפחד באמת-
אני מפחדת לדבר עם אנשים חדשים, גם אם הם מתחילים שיחה.
כשאנשים חדשים מדברים איתי אני מנסה לרעוד ללא הצלחה.
הלב שלי פועם על 260
רק מלחשוב על שיחה עם אנשים.
ככל שאני מכירה יותר את האדם האחר, כך קל לי יותר לדבר.
והלב שלי פועם קצת פחות מהר.
וממה אני בעצם מפחדת? מה העניין הגדול?
האמת שבעצמי אני לא יודעת, אני פשוט מפחדת שהאנשים יגרמו לי לסבול.
אני מפחדת להיקשר לאנשים שיעלמו לי מהחיים שלא בשליטתם,
אני מפחדת שהם יכאיבו לי בכוונה מרוע ליבם.
אני מפחדת לפגוע בטעות ולשאת בתוצאות,
מפחדת שיתקפו במקום לקבל התנצלויות.
ככ הרבה פחדים שמתרכזים לפחד אחד גדול,
אנשים מפחידים אותי יותר מהכל.
ואני מקווה שעכשיו את מבינה את הפחד שלי,
מקווה שתביני טוב יותר אותי.
אני רוצה להיפטר מהפחד, שלא תביני לא נכון, אבל אני לא צריכה שתעזרי לי.
אני פשוט צריכה לעשות את זה לאט, בקצב שלי.