כתיבה היא אמנות

התחושה שמלווה אותי.

כבר במשך זמן רב
יש לי תחושה שמלווה אותי עד עכשיו
תחושה שיש משהו שאני מפספסת, משהו שאני מחמיצה.
אולי זו התחושה של סוף השנה?
אבל יש לי הרגשה שזה יותר מכך,
מה אם בזמן שאיני שמה לב, משהו חשוב מחיי הולך לפח?
אולי יש דברים שאני צריכה להשקיע בהם מעט מחשבה?
לחשוב קצת על השנה שכה מהר חלפה?
ממתי אני ככ פילוסופית בחיי היום יום?
האם אני באמת חייבת להפרד מהילדות לשלום?
מה אסור ומה מותר,
ומה אפשר לדחות למחר?
על מה כדאי לחשוב ולמה כדאי להניח?
האם אני צריכה לפתח בנושא שיח?
יש עוד הרבה דברים שאני לא יודעת, עוד צריכה לגלות.
לבטח נשארו לי רק התחושות.
אותן התחושות שאומרות לי שאני מפספת דברים אדירים.
ואולי בעצם במחשבות על זה, אני מפספסת את החיים?