״אז עכשיו הוא צריך אותי,״ גיחכתי בזלזול ״תעשה מה שאתה רוצה, מחובתי להגיד לך את זה.״ אמרה ברצינות ״מה הוא עשה?״ שאלתי בכעס ״תיסע אליו מחר,״ אמרה וגיחכתי ״אני לא יכול״ קבעתי, אני לא מתכוון לעבור לדום בגללו.
״למה?״ שאלתי משלבת את ידיה ״יש מסיבה בבית של עדן,״ אמרתי בשעמום ״אתה הולך אליו בבוקר, לא בערב.״ אמרה וגלגלתי את עיניי,
״נראה,״ אמרתי נאנח ״אני אשאיר לך את הרכב שלי.״ אמרה מסתובבת עם גבה אליי.
״אמא?״ שאלתי והיא נעצרה מסתובבת אליי ״לילה טוב דוקטור ניסן.״ קרצתי לה רגע לפני שסגרתי את הדלת, תמיד עובד.
*
״כוסאמק..״ מלמלתי כשטיפה מהקפה שלי נחתה על מכנסי הג'ינס שלי, החזקתי את הסיגריה בין שפתיי ובעזרת רוק ניגבתי את הכתם הקטן על יד הכיס השמאלי.
״זקוק למגבון?״ קול נשי נשמע מעליי, הרמתי את ראשי והבטתי בטייץ המבריק בצבע ורוד זוהר, כשהרמתי את הראש טיפה יותר זהיתי את הראש שהיה מתוח בקוקו הדוק.
״מה מאיה, קמנו מוקדם?״ שאלתי בעייפות ״ספורט עושים בבוקר״ אמרה בחיוך, היא התיישבה על ידי בנונשלנטיות ושפשפה את כפות ידיה זו בזו ״קר לך?״ שאלתי ״קריר כבר בבקרים.״ אמרה והנהנתי, ״אין עליי משהו לתת לך..״ מלמלתי בחיוך מצטער.
יכולתי לקפוץ רגע הביתה להביא לה, פשוט לא היה לי כוח, או ג׳קט בשלוף שלא היה אכפת שלא יחזור.
״לאן אתה כזה מוקדם?״ שאלה בהתעניינות, ״משפחה.״ אמרתי בקצרה ״דודים?״ שאלה בסקרנות, שונא אנשים שדוחפים את האף שלהם לדברים שלא קשורים אליהם.
״רחוקים,״ אמרתי ״לא גרים כאן?״ המשיכה, נאנחתי זז באי נוחות ״בצפון.״ סיכמתי את השיחה ביננו.
לא מעוניין לשתף אותה על אבא שלי, על החיים שלי ועל כמה שהוא נזק בשבילי ובשביל אמא שלי, וחבל שצריך גבר ואישה בשביל להביא ילדים.
״אני צריך ללכת,״ שיקרתי, יכולתי למרוח איתה את הזמן עוד טיפה, אבל הסקרנות שלה גברה וזה הציק לי.
״כן אני גם אמשיך,״ אמרה מושכת את הטייץ הצמוד שלה למעלה, התחת שלה היה שונה מזה של ליה, ולעזאזל למה התחת שלה לא טס לי מהמחשבות, אני אאשים את החרמנות בזה.
״ביי,״ אמרתי מביט בה נעמדת, היא התקרבה אליי והניחה נשיקה עדינה ויבשה על שפתיי, חייכה והמשיכה בריצה קלילה, אלוהים בירך את הילדה הזאת בהמון ביטחון, ואני קצת חושש שהיא חושבת שאנחנו נכנסים לקשר רציני, בלי שאפילו יצא לי לחשוב על זה.
כיבתי את הסיגריה וזרקתי את כוס הקפה אל הפח הסמוך לביתנו, נכנסתי לרכב והתנעתי במהירות, הדלקתי את המזגן, הפעלתי את הרדיו ורק אז חגרתי את עצמי, לא מתאים לי דו״ח.
״אבא, אני רוצה לעמוד מולך להאמין שאתה אבא טוב
אבא, אני צריך לדעת שאתה אוהב אותי, ככה סתם אבא טוב״ החלפתי תחנה בכעס, אירוניה מטומטמת.
מוזיקה מטומטמת.
אביתר בנאי מטומטם.
אבא מטומטם.
YOU ARE READING
עומרי
Romanceאפס טעויות - ההגדרה ההפוכה לעומרי בן ניסן. נער בשנתו האחרונה בתיכון, כל הדאגות מראשו ירדו וחש כי חייו עמודים להיות פשוטים יותר. אבל לא לעוד הרבה זמן, דווקא אז עומרי מותח את הגבולות ומוצא את עצמו עמוק בתוך האהבה, עם האחרונה שיוכל לצאת איתה.
