בואי - קוקי לבנה
-
״נו.״ אמרתי חסר סבלנות כשזוג ידיים כיסו את עיניי ״נו באמת, אין לי כוח לזה.״ מלמלתי מנסה להשתחרר מהאחיזה שעל עיניי.
״ליה, אני יודע שזאת את.״ אמרתי כשזיהיתי את הבושם שלה, הידיים סרו מעל עייני וליה נעמדה מולי כשחיוך ענק מרוח על שפתייה, היא כרכה את זרעותיה סביב צווארי וחיברה את שפתינו יחד.
״יום הולדת שמח.״ לחשה עדיין קרובה אל שפתיי, ״תודה,״ הנחתי נשיקה קצרה על שפתייה ״מזל טוב יקוקסינל!״ מתן קפץ על גבי ומשך אותי לאחור ״רד י׳חמור!״ צעקתי דוחף אותו ממני.
רועי חיבק אותי ואחריו עדן - כמו שני בני אדם נורמליים, להבדיל ממתן.
גל, שגם היא ככל הנראה הצד השפוי בזוגיות עם מתן, התרוממה על קצות אצבעותיה והניחה נשיקה על לחיי ״מזל טוב,״ אמרה מצחקקת
מהתנהגותו הטיפשית של מתן.
״אז מחר חוגגים, הא?״ רועי אמר בהתרגשות, ״האמת ששכחתי שזה מחר.״ פלטתי בעייפות, מחר יום שישי והבנים לחצו עליי לסגור מועדון לטובת האירוע והבטיחו שהמוזמנים יחסו את ההוצאות.
״יאללה ליה טוסי הביתה, יש לך מחר בית ספר.״ פנה רועי אל ליה שישבה ביני לבין גל על הספסל הארוך, ״באמת איך ההורים שלך הסכימו לך לצאת בשעה כזאת מאוחרת?״ לחשתי לה לא מבין.
ההורים של ליה בדרך כלל לא מסכימים לשותת בטח שלא ברחובות סתם ככה כשיש לימודים למחרת.
״היא אכלה את הראש בבית שיש לך בחצות יום הולדת והיא חייבת לראות אותך, אז הסכימו לה בתנאי שהיא לא מגזימה.״ רועי אמר מצחקק, ליה שילבה את ידיה ברוגז ואני צחקתי מניח נשיקה על לחייה.
״יאללה, אני אלווה אותך.״ אמרתי קם מהספסל ״לא, תישאר, אני אחזור עם גל.״ קמה וגל אחריה, ״אל תתחילי.״ ביקשתי, ליה ואני מנהלים באופן קבוע את הויכוח הזה.
״אבל אתה תחזור לפה, כן?״ שאלה באיום, הנהנתי ביאוש ״אני אוודא את זה.״ הפנתה לעברי אצבע מאשימה, ״נו כן יא חופרת.״ אמרתי בעייפות, היא סטרה לבטני והתחלנו ללכת יחד לכיוון הבית שלה.
״יואו איזה חפרניות!״ אמרה בכעס כשעוד הודעת מזל טוב מבחורה נשלחה אליי, צחקקתי ועניתי להודעות, הגענו לביתה של ליה והיא נעמדה מולי מכניסה את ידייה אל כיס הקנגורו שלי.
סיימתי להקליד הודעה ודחפתי את הפלאפון אל כיס הג'ינס שלי, הבטתי בליה שנעצה בי עיניים גדולות ״מה יש לך?״ פרצתי בצחוק, היא צחקה אחריי והנחתי את ידיי על מותניה ברכושניות.
אני אוהב את הרעד הזה שעובר בה כשאני נוגע בה, או רק קרוב אליה.
״איך נחגוג מחר?״ שאלה ״מה את רוצה לעשות?״ שאלתי בהתעניינות ״לא יודעת, יום הולדת שלך.״ אמרה בשקט ״את יודעת שאין לי העדפה, כל עוד זה איתך.״ אמרתי כשאני מתוח חצי חיוך צדדי.
YOU ARE READING
עומרי
Romansaאפס טעויות - ההגדרה ההפוכה לעומרי בן ניסן. נער בשנתו האחרונה בתיכון, כל הדאגות מראשו ירדו וחש כי חייו עמודים להיות פשוטים יותר. אבל לא לעוד הרבה זמן, דווקא אז עומרי מותח את הגבולות ומוצא את עצמו עמוק בתוך האהבה, עם האחרונה שיוכל לצאת איתה.
