פרק 19 -

5.4K 257 52
                                    

מרוב אהבה שותק - בועז בנאי
-
*נקודת מבט עומרי*
״אני? אני בפארק עושה כושר.״ שיקרתי מעביר את ידי בשיערי ״טוב, תמסור דש למיקה, ביי.״ ניתקתי את הפלאפון, נעמתי מול ביתו של רועי.

מזל שהוא החבר הכי טוב שלי, אחרת לא הייתי יכול לדעת מתי השטח פנוי.

דפקתי על הדלת מספר פעמים, הייתי קצת לחוץ, זה ברור שהיא תדחה אותי שוב אבל אני כבר לא יודע איך להתמודד עם זה.

הדלת נפתחה במקצת וכבר יכולתי לחוש בגל הריח שלה.
״חכי רגע ל-״ הדלת נטרקה בפניי, ״ליה.״ נאנחתי ביאוש, לא נשמעה תשובה, היא בטח הסתלקה להתחבר בחדר.

״זה כנראה הכי קרוב שאגיע אלייך אי פעם, וזה כואב.״ דיברתי לעצמי, ״הלוואי שהיית יודעת כמה שאני מצטער על אותו הערב והלוואי שהייתי מצליח לשכוח אותו כמו ששכחת אותי.״ הנחתי את מצחי על הדלת בתסכול.

״תלך מכאן עומרי.״ שבריר קול רועד נשמע מהדלת, הרמתי את ראשי, היא עמדה כאן כל הזמן?
הנחתי את ידי על הידית של הדלת, על החיים ועל המוות.

הדלת נפתחה בעוצמה וליד זזה לאחור מבוהלת ״אם הייתי יודע שזה כזה פשוט הייתי עושה את זה מזמן.״ מלמלתי, ליה גלגלה את עיניה ״כן, רק חבל שזה באיחור של חודש.״ ליה שילבה את ידיה.

״לא יודע, אולי בגלל שסימנת את כל ההודעות, הטלפונים שלי, ננעלת בחדר בכל פעם שהייתי מגיע הנה בשביל לדבר איתך או נעלמת בבית ספר כשהייתי מחפש אותך.״ אמרתי במהירות.

ליה הקשתה עליי, היא בהחלט גרמה לי לרדוף אחריה במשך כל החודש ולא ראיתי מזה אפילו טיפת הערכה, והאמת שלא ציפיתי.

אני חושב שהחלק הכי קשה היה כשהיא חזרה לעצמה, חזרה לחייך ולהסתובב בבית הספר, אבל רחוק ממני.
זה השלב שהבנתי שליה התקדמה הלאה.

״תגיד לי מה אני צריך לעשות בשביל שתסלחי לי,״ עצמתי את עיניי בכאב ״כלום.״ היא צחקקה במהירות ״תחשבי שוב.״ דרשתי בכעס ״למה אתה מתעקש כל כך?״ היא משמעה מיואשת.

״את גורמת לי להרגיש כל כך כוסית שאני אומר את זה כבר בפעם השלישית ואת אפילו לא מתייחסת לזה, אז אני אגיד את זה בפעם האחרונה ואת תשתדלי להבין את זה בסדר?״ שאלתי חסר סבלנות.

״אבל אני אוהב אותך, והבנתי את זה ברגע שהבנתי באותו לילה שזה נגמר ואת לא רוצה אותי יותר, וככל שהזמן עבר הבנתי את זה יותר וכשעברת הלאה אז זה שבר אותי.״ אמרתי בכאב.

״לא עברתי הלאה,״ ליה מלמלה, חיוך בלתי נשלט התנוסס על פניי ״מה אתה מחייך!״ היא חבטה בבטני בכעס ״שמח שאת תקועה עליי״ אמרתי בשחצנות אוחז במותניה, ״זה לא מצחיק עומרי,״ ליה דחפה אותי לאחור.

עומריWhere stories live. Discover now