פרק 10 - שביעיזם

5.3K 264 25
                                    

אף אחד לא באלי - קרולינה
-
-נקודת מבט ליה-
ביחד. ביחד. ביחד. ביחד. ביחד.
״שיהיה במזל,״ פלטתי במהירות, סירבתי ליישר את מבטי אל עומרי, בן זונה. אני שונאת אותו כל כך.

לרגע אחד באמת חשבתי שאני עומדת מול עומרי אחר, מול עומרי שאמר לי שהוא דואג לי.

עומרי שנישק אותי -וואו איך הוא מנשק- מול עומרי שהנשיקה איתו גרמה לי לתחושות בטן מוזרות שלא הכרתי, לעקיצוץ מוזר ונעים.

הכל אשליה אחת גדולה, ואני לא מאמינה עד כמה שבן אדם הזה יכול להיות שפל שהיה ממש נחוץ לו לסמן וי על האחות של החבר הכי טוב שלו.

ויש לו חברה למען השם! חברה מדהימה ויפהפייה שמפוצצת בכסף ופאקינג רוצה אותו כל כך.

הכל הרגיש לי כמו טעות, והיה לי חשק מוזר להקיא, השפתיים שלי עדיין הרגישו מעט נפוחות ולא הצלחתי להזיז שום איבר בגוף
שלי.

״אני נכנסת לבפנים, קר לי.״ אמרתי בקור צועדת אל תוך הבית הקרוב של חן.
*
״איפה היית?״ רועי שאל בסקרנות ״חיפשתי כיסא,״ פלטתי במהירות ״ולא מצאת?״ שאל מבולבל ״לא..״ מלמלתי משפשפת את ידיי זו בזו.
בטח נראלי טיפשה גמורה.

״גל,״ אמרתי והיא הרימה אליי את מבטה ״אני.. אני לא מרגישה טוב, אני חוזרת.״ אמרתי.

גל בחנה אותי במבטה ״אני אבוא איתך.״ אמרה לבסוף ״לא לא, זה סתם כאב ראש,״ שללתי את דבריה, היא צריכה להנות עם מתן הערב.

״אני אביא לך כדור,״ חן אמרה בנחמדות, ״כדור למי?״ קולו של עומרי גרם לי לזעוף את פניי ולסובב את ראשי אל כניסת החצר.

״לליה, היא לא כל כך מרגישה טובה,״ מתן אמר בפרצוף חושד, לילד הזה יש חוש שישי.

״אני מרגישה מעולה, סתם קצת עייפה.״ התיישבתי על אחד הכסאות, הקקה הקטן לא יהרוס לי את הערב, בכלל לא אכפת לי ממנו.

״מתי חוזרים?״ לחשתי לרועי ״אני הולך למיקה אחר כך.״ אמר בנפנוף, הבטתי במיקה שעל פנייה נמרח חיוך מעצבן ונשפתי בחדות.

״נחזור ביחד,״ גל הניחה את ידה על שלי, חייכתי אליה בהקלה, יש לי מזל שגל חברה שלי.

במשך כל הערב מבטו של עומרי לא סר משלי, ואני סרבתי להביט בעיניו, מה שהיה קשה.

מאיה ישבה על ידו, ומדי פעם ליטפה את כף ידו.
התפללתי לרגע שאצא מכאן וזה לא יראה מוזר מדי.
*
״את תספרי לי מה קרה כבר?״ גל שאלה נשכבת על מיטתי, ״לא קרה כלום,״ אמרתי מוציאה את פיגמת החורף נעימה מארונה של גל.
השעה הייתה כבר ארבע לפנות בוקר ואני נשארתי לישון אצל גל.

״אז למה רצית לחתוך כל כך מוקדם?״ שאלה מתרוממת ממצב שכיבה ונשענת לאחור על כפות ידיה, ״אני לא רוצה לדבר על זה.״ נאנחתי מתיישבת על ידה, באמת רציתי לא לדבר על זה, רציתי להפסיק לחשוב על זה.

עומריWhere stories live. Discover now