אתה חי בחלום - הגר יפת
-
״סליחה.״ אמרתי סוגרת את הדלת, השתהתי מספר שניות דוממת מול הדלת הסגורה בנסיון לשחזר את פנייה של הבחורה שעמדה יחד עם עומרי.
היא הייתה בגובה ממוצע, שיער שחור, עיניים ירוקות.
רון.
*
״תיזהרי,״ קולו של רועי חלף מעל ראשי ״תיזהרי,״ הוא חזר על עצמו ״תיזהרי!״ כבר הייתי על הריצפה, ״את לא שומעת כשמדברים אלייך?״ הוא נזף בי, התרוממתי מהרצפה הקרה ורועי דחף את המגבר הצידה.
״מה יש לך?״ מתן לחש לי ״כלום,״ צייצתי עוברת עם הסמרטוט לאורך הבר ״ליה,״ הוא תפס את הסמרטוט ״עברת את הבר הזה כבר שלוש פעמים.״ מלמל מצחקק.
פלטתי גיחוך קטן והנחתי את הסמרטוט על הבר שהברקתי, נשענתי קדימה ומתן התיישב מולי ״למה את עם פרצוף תחת?״ שאל בדאגה, משכתי בכתפיי והוא הנהן ״את עייפה, תכף נזוז.״ פיהק.
דלת המשרד נפתחה ומתוכה יצאו עומרי ורון כמובן, מבטיהם של הבנים הופנו אליי ואני השפלתי את מבטי בחוסר אכפתיות, ״ביי, היה נעים להכיר.״ רון חייכה אל כולם.
״ביי ליה,״ פנתה אליי בנחמדות, הרמתי את מבטי אליה ומתחתי חיוך ציני ״ביי.״ לחשתי זזה מהבר.
רון יצאה מהמועדון ועומרי הסיט את מבטו אל שלי במידיות, ״אני מזמינה מונית, רועי.״ אמרתי מתעלמת ממבטו של עומרי, שררה שתיקה מביכה, אני האשמתי את עומרי.
״תחכי נחזור ביחד,״ עומרי ביקש ״אנחנו במילא חמישה, עדיך שאני רועי ומתן נעלה ביחד ונעשה שתי עצירות, ושאתה ועדן תעלו ותעשו גם שתיים.״ הסברתי בפשטות.
עומרי התקדם אליי בצעדים מהירים ״אני רוצה לחזור איתך.״ לחש ״אתה יכול לחזור עם רון, באמת אולי לא הספיקה השיחה הצפופה בחדר.״ פלטתי בציניות מופרזת.
עומרי נעץ בי את מבטו ולאחר מכן העיף את ראשו קדימה מהנהן ״אין בעיה, ככה.״ מלמל בעלבון, ״ככה.״ החזרתי משלבת את ידיי ״היא כולה באה להגיד לי מזל טוב,״ הוא הגן עליה ״כן גם קיבלת מתנה יפה?״ שאלתי בחוסר עניין.
״לא, היא אמרה שהיא לא הספיקה.״ הוא החזיר ואני פלטתי גיחוך ״אה חשבתי כי פשוט ננעלתם בחדר לאיזה רבע שעה.״ אמרתי בחיוך מעצבן ״את יודעת איך זה בחורות, חופרות.״ אמר בחיוך ואני הרמתי גבה.
״אז אתה לא חייב להיות חבר של החופרת הזאת.״ אמרתי בכעס, ״היית מתה.״ הוא גיחך ״מתה למה?״ שאלתי בזלזול ״מתה לזה שיש סיכוי שניפרד עכשיו.״ אמר בחיוך ניצחון.
״אולי אני מפריעה לרון,״ אמרתי במעט קנאה ״את מפריעה לי לבהות בך,״ עומרי הרים את סנטרי בעזרת אצבעותיו, כמעט ונפלתי לזה.
דחפתי את ידיו ממני ״זה לא מסביר למה נכנסתם ככה לחדר לבד.״ אמרתי עדיין כועסת ״סתם, היא פשוט דיברה.״ עומרי אמר בשעמום.
YOU ARE READING
עומרי
Romanceאפס טעויות - ההגדרה ההפוכה לעומרי בן ניסן. נער בשנתו האחרונה בתיכון, כל הדאגות מראשו ירדו וחש כי חייו עמודים להיות פשוטים יותר. אבל לא לעוד הרבה זמן, דווקא אז עומרי מותח את הגבולות ומוצא את עצמו עמוק בתוך האהבה, עם האחרונה שיוכל לצאת איתה.
