״תודה שבאת.״ אמרתי בחוסר נעימות, ליה הניחה את ראשה על כתפי ״לא באתי בשבילך.״ קטעה אותי, ״אפשר לראות אותו?״ שאלה בעצב, ״הוא ישמח..״ מלמלתי בחיוך קטנטן.
ליה ואני פסענו בתוך מחלקת הילדים, רגע לפני שפתחתי את דלת החדר אחזתי בידה, ״אל תהיי איתו דרמתית, תתנהגי כרגיל.״ אמרתי ״ברור,״ צייצה מעט לחוצה.
פתחתי את הדלת באיטיות ועומר ששכב על המיטה התיישב במהירות כשהבחין בליה, ״היי,״ חייכה אליו בהתרגשות, הוא כרך את זרעותיה סביבו והיא מחצה אותו בחיבוקה.
״מה שלומך גיבור?״ שאלה מלטפת את התחבושת שסביב ראשו ״יותר טוב.״ אמר בקול ילדותי ״מה אתה רוצה שאביא לך מהקפטריה?״ שאלה מדגדגת אותו בבטנו, עומר התגלגל מצחוק על מיטת בית החולים ולרגע שכח שאתמול בכה ללא הפסקה כשנפתח לו הראש.
״גלידה!״ קרא בשמחה, ליה אחזה בידו ואני אחזתי בידו השנייה והלכנו יחד שלושתינו.
ליה התיישבה יחד עם עומר סביב שולחן קטנטן בחוץ ואילו אני נכנסתי לקנות לנו גלידות.
שלפתי ממקרר הגלידות את הגלידה האהובה על עומרי, ״קיבלנו גלידות חדשות.״ קול שכבר הכרתי הופיעה מאחורי, לא הסתובבתי ופשוט הנהנתי.
היא התקדמה אחריי ונעמדה מאחורי הקופה ״ליה.״ קראתי, ליה הסתובבה וחיוכה ירד כשהביטה ברון, היא ועומר נכנסו יחד ״היי קטנצ׳יק מה אתה עושה כאן?״ שאלה רון בחיוך את עומר.
עומר הסתתר סביב גבה של ליה בביישנות ״עומר פתח את הראש אתמול, ליה ואני באנו לבקר אותו.״ הסברתי.
״אויש, יש לי הפתעה בשביל גיבורים כמוך!״ רון שלפה מאחורי בקופה חטיף שוקולד.
עומר חטף אותה מידה ומלמל תודה בזמן שפתח אותו במהירות, ״לקחתי לך מגנום וניל,״ נזכרתי בכלל למה קראתי לליה הנה, ״אחלה.״ חייכה אליי, חייכתי אליה חזרה וליטפתי את ראשה בזמן שהיא מניחה אותו על כתפי בעייפות.
״זה שלושים שקלים.״ אמרה רון בחוסר נוחות ״תודה,״ חייכתי אל רון בנימוס ויצאתי חובק את ליה כשעומר אוחז בידי השנייה.
״בשביל הגרת מגנום וניל.״ שלפתי מולה את הגלידה האהובה עליה, ליה הניחה נשיקה על לחיי בזמן שאני הגשתי לעומר את הטילון שלו ושלפתי את השוקובו הלבן שלי.
כשהגענו חזרה לחדרו של עומר כבר סיימנו לאכול, ״היי,״ ליה חייכה בנימוס אל אבא שלי ולקרן.
״היי מתוקה, מה שלומך?״ קרן אהבה את ליה, אני מניח שזה בגלל שליה הייתה הרבה עם עומר ואפילו הציע לעשות לו בייביסיטר מתי שקרן רק תבקש.
״טוב תודה.״ ליה נשקה ללחייה, ברור שזה קשה שהבחורה שאני אוהב מחבבת גם היא את האישה שאני אמור לשנוא.
חיבקתי את ליה מאחור בזמן שעומר קיפץ חזרה אל המיטה שלו, ״איך היו חגיגות יום ההולדת?״ שאל אבי, הרמתי את מבטי מידיי שהיו כרוככות סביב בטנה של ליה.
YOU ARE READING
עומרי
Romansaאפס טעויות - ההגדרה ההפוכה לעומרי בן ניסן. נער בשנתו האחרונה בתיכון, כל הדאגות מראשו ירדו וחש כי חייו עמודים להיות פשוטים יותר. אבל לא לעוד הרבה זמן, דווקא אז עומרי מותח את הגבולות ומוצא את עצמו עמוק בתוך האהבה, עם האחרונה שיוכל לצאת איתה.
