את לא כמו כולם - משינה
-
את ליה לא ממש ראיתי, בטח שלא לבד וגם ביחד עם חברים לא, בעיקר בגלל ה״פרידה״ שלי ושל מאיה, שגרמה לכאוס ענק ולמרחק בין שתי החבורות.
אכלתי את עצמי על מה שקרה בבית של ליה באותו הלילה, ולא מצאתי את המילים, הזמן והמקום לגשת לדבר איתה, היה נראה שהיא שרפה אותי ושקועה עמוק בלנחם את מאיה מהפרידה שלנו.
חשבתי שפרידה ממאיה תרגיע את המצפון שלי על מה שקרה עם ליה, אבל זה לא עשה כלום וככל שהזמן עבר תחושת ההחמצה עם ליה רק התעצמה.
המחשבה שאחרי הפרידה ממאיה ליה תהיה מוכנה לדבר איתי הלכה ונראתה טיפשית יותר ויותר מרגע לרגע.
כל האפקט של הפרידה ממאיה יצא הפוך, במקום שליה תבין שאני אעשה הכל בשביל קשר איתה, יצא שנפרדתי ממאיה ושוב פעם יצאתי סטוציונר, מה שגרם לליה לשנוא אותי יותר ולדבוק במחשבה שלי מסמן וי על בנות.
מאיה עשתה דרמה, הסברתי לה שלא ידעתי שאנחנו בקשר מחייב, ושאני לא רוצה לנצל אותה אבל אני לא מעוניין בה.
היא השתוללה, שאלה אם בגדתי, אם יש לי מישהי אחרת ובסוף גם שאלה אם יש סיכוי שנחזור, עניתי על כולן שלא.
אני מתחיל לשנוא את הסיפור הזה, מתן בזוגיות עם גל ואני בקושי זוכה לפגוש אותו, רועי עם מיקה וגם ככה לא הייתי יכול לדבר איתו על אחותו הקטנה בלי שישפד אותי, ועדן.. עדן מנסה לצוד את מאיה, והאמת שזה לא ממש משנה לי.
אני פשוט אצטרך לתת לזמן לעשות את שלו- ״-ליה!״ צעקתי פותח את חלון הרכב, היא הרימה את ראשה וכשפגשה במבטי הורידה אותו חזרה מתעלמת ממני.
הגשם היה חזק ומקפיא, החורף נכנס לתוקף באופן רשמי וסופת הגשמים והרוחות הלא צפויה הזאת טלטלה את כולם.
הגשם שנחת על השמשה שלי ללא הרף טשטש את שדה הראייה שלי לגמרי.
לחצתי את דוושת הרוורס וחזרתי לאחור כשחריקה חזקה נשמעת, ״תכנסי כבר!״ צעקתי לעברה, היא שללה עם ראשה והמשיכה ללכת כשמבט אדישה על פניה וגופה רועד.
״ליה, בואי הנה!״ השתגעתי כמה עקשנית ילדה יכולה להיות, הבית שלה היה עוד רחוק והיא כולה הייתה ספוגה במים ורעדה מקור, אני לא יכול להשאיר אותה ככה.
״כוסאמק..״ מלמלתי תופס במעיל הגשם השחור שלי שנח במושב על ידי, פתחתי את דלת הרכב ורצתי לעברה כשהגשם הכבד מרטיב גם אותי.
כשהגעתי אליה היא הסתובבה אליי מעט המומה, היא דחפה אותי ממנה והשפה התחתונה שלה רעדה מרוב קור והחליפה את צבעה לסגלגל ״אני מסתדרת עומרי!״ היא המשיכה ללכת לאחור.
״תניחי רגע את מה שקרה ותני לעזור לך״ משכתי אותה בידה אליי ״אני לא צריכה את העזרה שלך !״ היא צעקה בקול רועד, ״את מעצבנת.״ נאנחתי בכעס, המדינה כולה סוערת, יש יותר סיכוי שהיא תקפא בדרך, אבל לא, היא לא תוריד מהאגו שלה ותיתן לי לעזור לה.
YOU ARE READING
עומרי
Roman d'amourאפס טעויות - ההגדרה ההפוכה לעומרי בן ניסן. נער בשנתו האחרונה בתיכון, כל הדאגות מראשו ירדו וחש כי חייו עמודים להיות פשוטים יותר. אבל לא לעוד הרבה זמן, דווקא אז עומרי מותח את הגבולות ומוצא את עצמו עמוק בתוך האהבה, עם האחרונה שיוכל לצאת איתה.
