עד שבאת - בית הבובות
-
״טפי כוסאמק איזה חורף..״ יאיר בעט בפחית שהתגלגלה על ריצפת הפיצוצייה.
״יש גם ימים כאלה,״ מלמלתי, לא היה לי אכפת, להפך.
פחות עבודה לי.
״אתה מעשן פה?״ שאלתי כשהוא הצית סיגריה, ״גם ככה אין כאן אנשים.״ הוא מלמל בעצבים, הפצוצייה הייתה יחסית קטנה וחנוקה גם ככה.
״סרטן ריאות החרא הזה.״ הוא שיחרר את העשן והביט בו בעיון, ״מה אתה שותק? נושא רגיש?״ יאיר גיחך, המשכתי לשתוק ומתחתי אליו חצי חיוך.
״אבא שלי מת מסרטן.״ יאיר לא שיחרר מהנושא, רציתי לצאת מהחנות, אבל הגשם בחוץ והעבודה שהוא יפטר אותי אחר כל גרמה לי להישאר בפנים ופשוט לשתוק.
״איפה?״ שאלתי נטו מנימוס ״בריאות, לא היה לו סיכוי.״ סיפר בחוסר רגש, בלעתי את רוקי. ״ואתה עדיין מעשן ככה?״ שאלתי, מי אני שאשפוט, אני מכור לסיגריות שלי.
״אתה כמוני.״ יאיר נשען כל הדלפק מולי בוחן אותי במבטו, ״אתה לא מכיר אותי.״ סיננתי, ״אתה בלגאניסט, אליל הבנות, שיחקת בבנות עד שישבה לך בחורה על הלב. אתה אוהב להשרות ביטחון לכל מקום שאתה מגיע אליו למרות שאתה בעצם הסכנה.״ הוא חייך אליי לבסוף.
״אתה אוהב לפענח בני אדם, לך תהיה פסיכולוג.״ אמרתי משלב את ידיי, מתעלם עד כמה דבריו היו נכונים.
״את העגיל בגבה עשית בגיל חמש-עשרה בטח, אמא שלך השתגעה עלייך.״ המשיך במסע הפיענוח שלו, ״שש-עשרה״ תיקנתי אותו.
״לא יודע עלייך כלום אה?״ צחקק בזלזול, ״עומרי.״ הוא עצר לרגע והביט בי ״תשמור על האנשים שחשובים לך, גם אם אתה כועס עליהם, כשהם יעלמו מהחיים שלך אתה תכעס רק על עצמך.״ הוא חשף בפניי קעקוע עם המילה ׳אבא׳.
הנהנתי באיטיות ממצמץ מספר פעמים ״אני מסתדר.״
*
״אני בחוץ, בא לך לבוא?״ אני יודע שהשעה שתיים עשרה בלילה וליה לומדת מחר, אבל הייתי זקוק לה עכשיו.
״בטח, תן לי רק דקה לשים נעליים.״ ליה ניתקה במהירות.
בנתיים הגברתי את עוצמת המזגן כמו שהיא אוהבת, הדלקתי את המנורה הקטנה מעל לראשי כי ידעתי שהיא מפחדת מחושך מוחלט והחלפתי ללהקת ׳בית הבובות׳ האהובה עליה.
לאחר מספר דקות הבחנתי בה רצה בין טיפות הגשם במעיל גדול ונעלי בית אל עבר הרכב שלי.
״משהו מצחיק אותך?״ שאלה מביטה בי רועדת מקור, ״את.״ חייכתי סופגת את טיפות המים שכיסו את פנייה. ״הפרעתי לך?״ שאלתי בדאגה ממשיך למחות את המים שזלגו על פנייה.
״לא.״ היא אמרה בפשטות בוחנת את עיניי, ישרתי אליה את מבטי וחיוכה אוטומטית גדל, ״קרה משהו?״ היא כאילו קראה אותי, הפנתי את מבטי חזרה אל הכביש.
YOU ARE READING
עומרי
Romanceאפס טעויות - ההגדרה ההפוכה לעומרי בן ניסן. נער בשנתו האחרונה בתיכון, כל הדאגות מראשו ירדו וחש כי חייו עמודים להיות פשוטים יותר. אבל לא לעוד הרבה זמן, דווקא אז עומרי מותח את הגבולות ומוצא את עצמו עמוק בתוך האהבה, עם האחרונה שיוכל לצאת איתה.
