פרק 18 - שייכים לעבר

5.5K 271 34
                                        

שהכאב ימצא לו חברים - ים רפאלי
-
״ליה,״ גל אחזה בכתפי בניסיון להעיר אותי מהבהיה.

מתן לראשונה הרים את ראשו ושם לב לנוכחות שלנו, ״פאק.״ הוא מלמל מתקדם לכיווני ״אל תיגע בי!״ גל צעקה עליו כאילו הוא אשם בזה שחבר שלי הוא בן זונה.

הדמעות נקוו בעיניי ואף פעם לא חשבתי שדמעות יכולות לבוא כל כך מהר.

כשהרגשתי את הדמעה הראשונה חומקת מעיניי, עיניו של עומרי לראשונה פגשו בעיניי.

כאילו הרגיש את הדמעה שלי ומצא אותה בעזרת מבטו.
אבל אני לא הרגשתי כלום, רק ריקנות.

הוא התנער ממאיה והתקדם לכיווני, הלכתי מעט לאחור נכנסת מאחורי גבה של גל.

״בואי נלך מכאן.״ משכתי בידה, כמו ילד קטן שמושך את אמא שלו בסופר כי משעמם לו, ונשבר לו כבר מאותו בן אדם.

״לא, חכו רגע.״ מתן ניסה לחוץ, הוא העביר את מבטו ביני לבין עומרי שרץ לעברי מתנשם בכבודת.

״אני מצטערת מתן,״ גל נערה את ראשה, סרבתי להפגיש את מבטי עם מתן ובטח שלא עם עומרי שנכח מולנו כעת, הנשימות שלו היו מהירות, ואני עצמתי את עיניי.

״ליה.״ קולו של עומרי גרם לי ללב להתרסק לגמרי, בבקשה שאני אפסיק לשמוע את הקול שלו.

״תתרחק ממנה, אידיוט.״ גל דחפה אותו כשהוא ניסה להתקרב אליי, ״גל אל תתערבי ביניהם,״ מתן מלמל בחשש, ״תעופו שניכם, לפני שזה גם הסוף שלנו.״ גל איימה.

״גל..״ ניסיתי לעצור אותה, אני לא רוצה שהיא תאבד את מתן בגלל מערכת היחסים העקומה שלי עם עומרי.

״זה לא הסוף של אף אחד.״ קולו של עומרי היה יציב, רציתי לבעוט לו בפנים, זה גם מה שגרם לי לזוז מאחורי גבה של גל ולעמוד מולו, מול הבן הכי מצחין שהכרתי באותו רגע, אבל עם זאת הכי מקסים.

״יש סוף,״ אמרתי משלבת את ידיי, משכתי באפי ״הסוף של הריב שלנו אולי, בואי נדבר.״ הוא דרש, צחקתי בחוסר הומור, מה הוא חושב לעצמו החתיכת נקניק הזה.

״זה באמת הסוף של הריב הזה, אבל זה גם הסוף של המערכת יחסים שלנו.״ אמרתי מביטה בו, מוודא שהוא מבין.

״לא.״ עומרי בלע את רוקו בכעס, הוא כיווץ את מצחו ״זה נגמר עומרי.״ אמרתי בקול שבור.

הוא ריסק אותי, אני מכירה את השפתיים שלו טוב מדי ולא ידעתי שלראות אותן על מישהי שהיא לא אני יכאב כל כך.

״אל תלכי ליה, בבקשה.״ בפעם הראשונה שמעתי בפחד בקולו של עומרי, אבל הפעם זה לא ריכך אותי, אני לא אהיה המסכנה בסיפור הזה.

״לילה טוב מתן,״ אמרתי מתחילה ללכת כשגל מלפניי. ״לא! את לא יכולה ללכת!״ התעלמתי מקראתו של עומרי, אבל אז הרגשתי זוג ידיים מושכות אותי חזרה לאחור.

עומריWhere stories live. Discover now