אקדמיית איסטווד

פרק 5- "חברים", שיעור ספרות, ומה שביניהם

מסקנה מתבקשת מס' 1- שיעורי פיזיקה הם השיעורים הכי נוראים בעולם!.
עד עכשיו היום שלי הולך פשוט "מעולה".
בבוקר, מקס וג׳יימס שפכו עליי דלי מי קרח כדי להעיר אותי. אז הייתי צריך להתקלח. שוב.
בגלל הזמן של המקלחת לא הספקתי להתארגן בזמן ואיחרתי לכיתה שלי ברבע שעה, קופא מקור ומת מעייפות.
והשיא, שיעור פיזיקה שעה ראשונה.

הצלצול קטע את מחשבותיי, הצלצול הגואל.
אני ואד יצאנו מכיתת פיזיקה, נאנחים בהקלה וממהרים לשיעור הבא שלנו, שיעור ספרות מורחב.

את שיעור ספרות מורחב לימדה המזכירים ליזי קאופ. שמסתבר שלמדה ספרות באוניברסיטה. אז מתבקש שזו הייתה הכיתה שכולם רצו ללמוד בה. אבל זה שיעור מורחב לתלמידים שממש טובים בספרות. וכשאני אומר ממש, אני מתכוון לממש. צריך להשקיע כמו משוגע כדי להגיע לשיעור המורחב.
אבל אני ואד נכנסנו לכיתה המורחבת. וקייט. זה היה המינוס בכל העניין.
נכנסנו לכיתה ותפסנו את המקומות שלנו מאחור, ליד החלון. ליזי קאופ הגיעה והשיעור התחיל.
"בוקר טוב לכולם" פתחה גברת קאופ את השיעור "אני רואה פה כמה פרצופים עייפים. זה בסדר. בואו נקרא להם קצת שירה כשיר ערש" היא הוסיפה, והכיתה צחקה.
גברת קאופ באה להקריא את השיר. אך לפני שהספיק ה' להתחיל להקריא, הדלת נפתחה וג׳ני עמדה בפתח.
"אממ... אמרו לי שזו הכיתה שלי?" היא ספק שאלה ספק אמרה.
"כן ג׳ני. היכנסי, קחי ספר ותוכלי לשבת ליד קייט מילינגטון" אמרה גברת קאופ בנחמדות. לא מודעת למה שקרה אתמול בארוחת הערב.
"אהה... בטח" גמגמה ג׳ני בקול ללא ביטחון.
היא לקחה ספר והתיישבה ליד קייט. ראיתי אותן נועצות אחת בשנייה מבט עצבני ולאחר מכן כל אחת הסתובבה לצד שלה. צדתי את מבטה וחייכתי אליה באהדה. היא חייכה אליי בחזרה, וחזרה להתמקד הגברת קאופ שבדיוק התחילה לדבר. "ובכן, איפה היינו??" ניסתה להיזכר "אה, היינו בלהתחיל להקריא את השיר ולדון עליו" נזכרה. "מי רוצה לקרוא?" שאלה. הכיתה השתתקה. כולם ידעו שמי שקורא צריך גם להסביר את דעתו בנושא השיר הפותח את הדיון. אף אחד לא רצה להיות האחד הזה. בדרך כלל, אם אף אחד לא היה מרים יד מספיק זמן, גברת קאופ הייתה קוראת ומתחילה את הדיון. אחרי כמה רגעים, ידה של ג'ני הורמה לאוויר. גברת קאופ חייכה, והורתה לג'ני להתחיל לקרוא. ואני הבנתי שג'ני לא ממש מבינה איך הדברים עובדים פה בשיעור ספרות מורחב. ג'ני התחילה לקרוא בקול יציב ורהוט.

"והכי חשוב זה לאהוב

כאילו זה הדבר היחידי שאתה יודע לעשות

בסופו של יום כל זה

הוא שום דבר.

העמוד הזה

המקום בו אתה יושב

הדרגה שלך

העבודה שלך

הכסף

שום דבר לא משנה

למעט אהבה וקשר אנושי.