Please Don't Go

פרק 13

נ.מ ליאם

״ליאם?, אתה פה?״ קים שאלה לאחר שלא עניתי לה והתקדמה לכיוון החדר שלי,
ליב המשיכה להסתכל עליי במבט חושד, כאילו פחדה שזאת הסיבה שלא דיברתי איתה בימים האחרונים
״למה אתה לא עונה?״ קים שאלה והשתתקה כשראתה את ליב יושבת על המיטה שלי

״אה, היי״ אמרה בחיוך מתוק וחשפה גשר שעוד מעט אמור לרדת
״היי?״ ליב חצי שאלה והסתכלה עליי שוב
״קים תכירי זאת ליב חברה שלי,

ליב תכירי זאת קים אחותי״ הצבע חזר לפניה של ליב לאחר דבריי וחיוך מושלם עלה עליהן
״את אחותו?, וואי סוף סוף אני פוגשת אותך״ ליב אמרה וקמה לחבק אותה, לקים לקח שניה להבין מה קורה אבל חיבקה אותה חזרה
״ליאם אפשר דקה לדבר איתך במטבח?״ היא משכה אותי עוד לפני שהייתה לי ההזדמנות לענות

״מה?״ שאלתי למרות שכבר ידעתי מה הולך לבוא אחרי זה
״מי זאת?, ואיך אף פעם לא שמעתי עליה?״ שאלה בטיפת עצבים בגלל העובדה שלא ידעה לפני כולם,
אבל האמת היא שהיחיד שידע על זה היה טוני
״סתם, לא חשבתי שזה יחזיק, תכננתי לספר לך השבוע, אבל אז קרה משהו״ צמצמתי כמה שיכולתי, לא רציתי לדבר על זה איתה לפני שדיברתי על זה עם ליב

״לא חשבת שזה יחזיק?״ ליב שהייתה מאחורי כל הזמן נכנסה לשיחה
״לא זה לא ככה פשוט..״ היא קטעה אותי ולא נתנה לי להמשיך
״הכל בסדר ליאם, זאת הייתה טעות שלי שבאמת חשבתי שמשהו אמיתי יכול לקרות בינינו,
כנראה אני פשוט הייתי צריכה להישאר עם שון כמו שכולם אמרו לי״ היא התקדמה לכיוון היציאה,

לא הפריעה לה העובדה שירד מבול בחוץ והיא פשוט הלכה לאוטו שלה
״ליב חכי רגע!״ צעקתי לה ורצתי אחריה, תפסתי לה את היד והיא הסתובבה אליי
״מה ליאם?, מה אתה רוצה לומר כמה אנחנו שונים?, וכמה שזה לא יכול לעבוד בגלל זה?״ פניה היו רטובות ולא רק בגלל הגשם, לראות אותה בוכה ככה עשה לי יותר רע מהכל

״אז בוא אני אגלה לך, אני יודעת שאנחנו שונים, אבל חשבתי שאולי אתה אוהב אותי מספיק בשביל לעבור את זה כמו שאני עושה״ אמרה דברים שנשמעו לי לא הגיוניים,
הפערים בינינו פשוט גדולים מידי בשביל שנוכל לגשר עליהם
״והעובדה שאחותך לא ידעה עלינו לא הועילה למצב!״ הזכירה לי את הטעות כנראה הכי גדולה שעשיתי בכל המצב הזה

״אני מצטער, אני מצטער שפגעתי בך, אני מצטער שאת בוכה עכשיו, אני מצטער שאני פאקינג מפגר שלא יודע להעריך מה שיש לו,
אבל שון דיבר איתי באותו הערב והזכיר לי כמה..״ היא קטעה אותי בפעם השניה להיום

״שון?, בגללו אתה לא מדבר איתי?, אם רק היית יודע כמה פעמים אמרו לי שאנחנו לא מתאימים, בעיקר הוא, אבל התעלמתי מכולם. אצלך כנראה זה לא היה מספיק חשוב בשביל לנסות אפילו״ היא הסתובבה חזרה לכיוון האוטו,

ידעתי שאם לא אעשה משהו עכשיו אני יכול לאבד אותה לתמיד, תפסתי את ידה הקטנה שהתאימה בדיוק לידי,
סובבתי אותה אליי ונישקתי אותה, היא שמה את ידייה מסביב לעורפי, וככה היינו כמו הזוגות המגעילים האלה בסרטים שמתנשקים בגשם, אבל עכשיו הם כבר לא היו לי כאלה מגעילים

״עכשיו את מוכנה להיכנס?, קפוא פה״ הזכרתי לה שאנחנו כבר כמה דקות ארוכות מתחת לגשם הזה,
היא צחקה ונכנסנו לתוך ביתי.

״אז שנינו יצאנו סתומים״ ליב הסכימה לאחר ששמענו אחד את השניה
״כן״ קים אמרה, הן התחברו יותר ממה שיכולתי לקוות
״את יודעת, יש לך סטייל״ ליב אמרה לאחר שהסתכלה על בגדיה של קים ״תודה״ היא העבירה את ידה בשיערה מה שגרם לנו לצחוק,

דלת הבית נפתחה, אמא שלי עמדה בפתח ואיתה התאומים שנכנסו בריצה הביתה
״מה שווה לגור בלוס אנג׳לס אם הגשם הזה בא באמצע החיים״ אמא שלי התלוננה ושמה את המטריה בצד הדלת
״ומי את?״ שאלה אותה והסתכלה בדאגה על שנינו שהיינו רטובים

״אני ליב, חברה של ליאם״ אמרה בחיוך היפה הזה שלה, החיוך הזה יכול פשוט לשפר כל דבר
״חברה?״ אמא שלי שאלה בחיוך והסתכלה עליי
״איך זה שאני לא ידעתי על זה?״ ליב צחקה וכך גם אני
״סיפור ארוך״ ליב המשיכה לצחוק לאחר שאמרתי את זה

״אני אשמע אותו בסופו של דבר זה ברור לך״ אמרה את המובן מאליו
״וואי מתוקה את רועדת בואי נביא לך בגדים חדשים״ אמא שלי אמרה לליב שהייתה קפואה בגלל הגשם
״לא זה בסדר״ היא שללה את הצעתה
״אין מצב, את עכשיו נכנסת להתקלח וקים תביא לך בגדים״ אמא שלי הובילה אותה למקלחת והביאה לה מגבת

״מה אתה צוחק?, אתה נכנס אחריה״ הודיעה לי והתיישבה על הספה
״אז, איך באמת לא שמעתי עליה?״ היא חיכתה שליב לא תהיה כדי שאספר לה
״סתם את יודעת שאני טמבל לפעמים, לא באמת האמנתי שזה יצליח בינינו״ לא רציתי להודות כמה מטומטם באמת הייתי

״ותן לי לנחש היא לא מוותרת עליכם״ כמו תמיד אמא שלי הבינה את המצב יותר טוב מכולם, הנהון קטן אישר את המסקנה שלה
״תשמור עליה, אם היא לא מוותרת עליכם אל תעשה לה חיים קשים, כי בשלב מסוים היא תתייאש להילחם לבד, והיא פשוט תלך״ אמרה את הפחד הכי גדול שלי,

אף פעם לא חשבתי על זה ככה, פשוט חשבתי שנהיה קצת ביחד, יהיה סבבה, ובסוף היא תיפרד ממני או משהו,
לא ציפיתי שאני אתאהב בה,

ואם לומר את האמת, אני מת מפחד.