Please Don't Go

פרק 22

נ.מ ליאם

״אני אגיד לך את האמת אחי, לא עפתי עליה״ סאם התיישב במרפסת ביתי,
סיגריה בידו האחת ובקבוק בירה בידו השניה
״אתה לא מכיר אותה״ הזכרתי לו תוך כדי שהתיישבתי מולו

״הכרתי מספיק, היא כמו כל הטחונים מהאזור שלה, הוא חושבת שמגיע לה הכל״ הדליק את הסיגריה ושם אותה בפיו
״היחיד שהיא דיברה איתו כל הערב חוץ ממך היה טוני, היא סנובית״ שאף את העשן עמוק לריאותיו

״רוצה?״ הושיט לי את הסיגריה
״הפסקתי״ דחיתי את הצעתו והוא רק נחר בבוז

״עכשיו אתה גם לא מעשן בגללה?״ לא התאמץ להסתיר את הזלזול בקולו ושאף עוד שכטה
״אני לא מעשן כי אני לא רוצה לעשן״ טון קולי היה תקיף יותר
״חוץ מזה, אתה מי שנתן לה להרגיש לא רצויה עם כל השאלות האלה״ האשמתי אותו בכך שהרגישה רע באותו הערב

״מה שתגיד, הם כבר הפכו אותך לכלבה שלהם״ אמר באדישות המאופיינת לו ונשף את העשן שהתפזר באויר

״אני לא הכלבה של אף אחד״ הסתכלתי לו עמוק בעיניים כדי שיבין שהוא לא מדבר עם סתם מישהו, הוא יודע למה אני מסוגל 

״כן?,
לבית ספר של מי אתה הולך?,
למסיבות של מי אתה הולך?,
בבתים של מי אתה נמצא רוב הזמן?,
עם החברים של מי אתה מסתובב?״

רכן לכיווני והזכיר לי שהוא לא מפחד ממני,
הזכיר לי שגם אני יודע למה הוא מסוגל 

״אם זה לא להיות הכלבה שלהם, אני לא יודע מה כן״ חזר לתנוחתו הקודמת,
השאלות שהציג גרמו לי להסתכל על הדברים בצורה שונה, אולי לא ראיתי את זה עד עכשיו.

הטלפון שלי צלצל ועל הצג הופיעה תמונה של ליב

״הסוהרת מתקשרת״ אמר כשראה את התמונה
״תענה, שלא תעניש אותך״ כל כך רציתי לתת לו אגרוף לפנים כדי להשתיק אותו,

אבל פשוט הרמתי את הטלפון ועניתי

״אתה בבית?״ שאלה בלי יותר מדיי הקדמות
״כן למה?״ זה לא אופייני לה

״טוב אני באה לאסוף אותך, כולם הולכים לים, תתארגן אני עשר דקות אצלך״ קבעה מבלי לשאול אותי
״מי זה כולם?״ עצרתי אותה מלנתק לי ״החבורה״ ענתה בפשטות, החבורה שלה, לא שלי

״טוב שומעת, אני מביא את חברים שלי, אז אנחנו נפגוש אותך כבר שם״ סאם קימט את מצחו כסימן לשאלה
״טוב בייב, ביי״ ניתקה, פניו של סאם נשארו באותה הבעה

״מה זה היה?״ שאל בבלבול וכיבה את הסיגריה במאפרה
״הולכים לים, תשלח הודעה לכולם״ קמתי מכיסא העץ והושטתי לסאם יד
״יש לך מזל שזה אתה״ נאנח בעצבים ונעזר בידי כשקם

״הולכים לפרק כמה צפונים״ גיחכתי קלות כשאמר זאת
״תיזהר, אלה חברים של ליב״ הזהרתי אותי מבעוד מועד
״אני יודע״ אמר והתקשר לאנשים.

״כמה זמן לקח לכם?, הים כמה דקות מהבית שלך״ ליב אמרה כשראתה אותנו
״לקח זמן לארגן את כולם״ היא הסתכלה על החבורה שהייתה מאחורי
״טוב, העיקר שאתה פה״ נישקה אותי ארוכות

״אתם מגעילים אותי״ ג׳ס גלגלה עיניים
״שתקי קנאית״ השפרצת עליה מים עם רגלי והיא צעקה
״זכור את זה״ הודיעה בצחקוק קל

״מי אלה?״ החוותה עם ראשה על חבריי שעדיין לא דיברו עם אף אחד
״חברים שלי״ הצגתי אותם בקצרה
״חתיכים״ הביעה את דעתה גם בקצרה וחזרה לדבר עם זאק שלא הפסיק לבחון את האנשים שהיו מאחוריי

״יופי אחי, יש כאן כמה צפונים ששווים את המכות״ ליאו אמר לי, לפי הפנים של ליב הבנתי שגם היא שמעה את המשפט
״וכמה ששוות זיון״ סאם הוסיף עם חוסר העידון שלו, פניה של ליב שידרו את הגועל שחוותה באותו הרגע

״כנראה שאנחנו אלה שצריכים לשמור על הסדר״ לחשה לי ואני הנהנתי,
מה חשבתי לעצמי שהבאתי אותם לכאן,

זה הולך להסתיים מכוער,

מאוד מכוער.