Please Don't Go

פרק 17

נ.מ ליב

״אפשר לגנוב לך אותה לרגע?״ זאק משך אותי מליאם
״כדאי לך שזה יהיה שווה את זה״ הזהרתי אותו לפני שבכלל אמר את מה שרצה
״תאמיני לי, זה שווה את זה״ אמר והיה נראה מבוהל מעט

״מה יש?״ שאלתי כשראיתי שהוא מביט לכל מיני כיוונים באזור שלנו
״אל תיבהלי אבל ראיתי כאן את אוסטין בראון, וגם את ג׳ייק״ אמר כאילו זה משהו רע
״לא הבנתי מה הבעיה פה״ הוא הסתכל עליי במבט מבולבל

״איפה הם אני אגיד להם שלום, לא ראיתי אותם כבר כמה שנים״ הסתובבתי כדי לחפש אותם אפילו שכנראה לא אזהה את הפנים שלהם, לא ראיתי אותם מאז שהייתי בת עשר

״הוא לא סיפר לך״ אמר יותר לעצמו מאשר לי
״ברור שהוא לא סיפר לך כי אם כן למה שעדיין תהיי עם ליאם״ המשיך לדבר לעצמו
״וואו וואו עצור רגע, מה אמרת?, מה ליאם קשור לכל הסיפור?״ כל הדברים שזרק לאוויר רק הלחיצו אותי יותר

״את יודעת מה, עזבי, תשכחי שדיברנו בכלל״ אמר ובא ללכת ממני
״לא, אתה תישאר כאן ותספר לי מה קורה כאן״ עצרתי אותו מלהתחמק ממני
״אני לא יכול, מצטער ליב״ הלך והשאיר אותי עם מיליון שאלות

״מה זאק רצה?״ ליאם שאל כשחזרתי אליו
״סתם משהו עם אבא שלי״ התחמקתי מלענות לו בעיקר בגלל שאפילו אני לא הבנתי מה הלך שם

״מה את מחפשת?״ הבחין שכך שהעיניים שלי לא הפסיקו לזוז ממקום למקום
״מסתבר שיש כאן חברים שלי״ המשכתי לבחון את הפנים של כל האנשים שיש פה, אבל אף אחד מהם לא היה אפילו דומה לג׳ייק או אוסטין

״כולם כאן חברים שלך״ הזכיר לי
״חברים ותיקים, מהסוג שלא ראיתי כמה שנים״ דייקתי והפסקתי לשוטט עם עיניי, כנראה שהם לא רוצים שאראה אותם
״בסדר אני בטוח שתראי אותם, יש פה איזה מיליון אנשים״ ניחם אותי כשראה שהתבאסתי, חיוך קטן עלה על פניי ושמתי את ראשי על כתפו

״תגידי ראית במקרה את טוני?״ שאל, הוא באמת נעלם להרבה זמן ״לא״ הנדתי את ראשי קלות
״אתם פה?, קומו עכשיו לפני שאלכס יראה שאתם יושבים״ ג׳ס הקימה אותנו ממקומנו ואילצה אותנו לרקוד

״אני אוהב אותך״ ליאם זרק פתאום,
הפעם האחרונה שאמר דבר בסגנון היה בבית שלו וגם אז לא באמת הבין את המשמעות של המילים עד הסוף

״אל תגיד דברים כאלה סתם״ אמרתי בחיוך קטן כדי לא להכביד על האווירה
״זה לא סתם, אני אוהב אותך יותר מכל דבר אחד, יותר ממה שחשבתי שאפשר לאהוב, אני אוהב אותך יותר מאת עצמי״ נישקתי אותו כדי להסתיר את הדמעות שירדו לאחר המונולוג שלו

״אל תבכי״ ניגב את פניי
״זה מאושר״ הרגעתי אותו וחיוך עלה על פניו
״עכשיו אני חייבת לסדר את האיפור״ נזכרתי בכמויות של המסקרה שג׳ס שמה לי ופחדתי לדעת איך אני נראית עכשיו

״בוא איתי לשירותים למעלה״ משכתי את ליאם איתי
״לשירותים?״ חיוך ממזרי עלה על פניו
״תיזהר״ חיוך עלה גם על פניי
״חכה פה, שתי דקות אני יוצאת״ סגרתי את הדלת אחריי כדי לא לשדר מסר לא נכון, אנחנו עדיין לא שם

״וואט זה פאק?!״ שמעתי צעקה מהמסדרון,
יצאתי במהירות וראיתי את ליאם רץ במדרגות וטוני מאחוריו, אלכס היה בכניסת החדר שלו
״הוא פתאום נכנס וראה אותנו״ אלכס אמר כל כך בשקט.

אוי טוני, הפעם לא תוכל לברוח מזה.