Please Don't Go

פרק 27

נ.מ ליאם

פקחתי את עיני לאט ופניה של ליב נגלו לפניי,
נזכרתי במה שקרה אתמול וחיוך עלה על פניי,

הסתכלתי עליה, היא כל כך שלווה,
שפתיה היו פתוחות מעט ועינייה הסגורות הדגישו את הריסים הארוכים שלה

״אתה בוהה״ לחשה בקול עייף כשעיניה עדיין לא נפתחו
״איך אפשר שלא?״ העברתי את ידי על שיערה החלק,
היא פקחה את עינייה באיטיות והעלתה חיוך על פנייה

״בוקר טוב״ אמרה בשקט והתמתחה קלות
״בוקר טוב״ רכנתי כדי לנשק אותה אך היא התחמקה ממני

״צריך לצחצח שיניים״ הזכירה לי שאנחנו עדיין מסריחים
״ולהתקלח״ הוסיפה וקמה מהמיטה שרק תחתונים קטנים נחו על גופה, אם היא רק הייתה יודעת כמה אני רוצה לקרוע אותם ממנה עכשיו

״אתה בא?״ סובבה את פנייה אליי ומבט סקסי היה בעינייה,
קפצתי מהמיטה לעבר המקלחת, היא פתחה את המים ונכנסה לתוך האמבטיה המלאה וכך גם אני,

ידיי עברו על כל חלק בגופה הקטן
״אני רוצה שוב״ לחשה לי ונישקה את צווארי כך שיישאר שם סימן, הזקפה הגיעה בשנייה וחיוך עלה על פנייה

״אני מרגישה שגם אתה״ אמרה והתיישבה עליי,
הפעם הזאת הייתה יותר מהירה אבל עדיין מלאה בתשוקה מטורפת,
אני פשוט אוהב אותה.

נ.מ ליב

יצאתי מהמקלחת כשרק מגבת מסתירה את גופי,
ליאם ישב על המיטה לאחר שכבר לבש בוקסר, עיניו בהו בטלפון בהלם מוחלט

״מה יש?״ שאלתי תוך כדי שהתלבשתי
״אתמול, אחרי שהלכנו״ מלמל באופן לא ברור, סגרתי את החזייה שמתי חולצה שגדולה עליי בכמה מידות והתיישבתי לידו

״מה קרה?״ הנחתי את ידי על גבו הקשה
״הם רבו, חברים שלי עם חברים שלך, סאם בבית חולים״ אמר בשקט מההלם שנכנס אליו,
ליטפתי את גבו מבלי לו מילה, בעיקר בגלל שאני כבר יודעת

״אבל הדבר הכי מוזר פה זה שחברים שלך יצאו בלי שריטה״ הוסיף והסתכל עליי בהאשמה
״איך?״ שאל והסתובב אליי כך שלא נגעתי בו יותר

״מה אתה רומז ליאם?״ שאל אותו אפילו שכבר הבנתי
״תגידי לי את״ הוא ידע שאני לא טיפשה ושאני יודעת למה הוא מתכוון

״אז את תכננת את זה״ הבין משתיקתי וקם מהמיטה במהירות
״אין לך מה לומר?״ שאל תוך כדי שהתחיל להתלבש
״מה אתה רוצה שאומר?״ שאלתי חזרה וקמתי גם אני

״למה?, למה שתעשי את זה?״ שאל בחוסר הבנה ושם את מכנסיו
״הייתי חייבת״ ניסיתי להסביר ללא הצלחה

״היית חייבת מה?, להכניס את החבר הכי טוב שלי לבית חולים?!״ הטונים החלו לעלות ומבט עצבני היה בעיניו
״הוא איים עליי!״ צעקתי גם אני, לא רק הוא יכול להיראות מאיים

״מה הוא כבר יכל לעשות לך?, שנינו יודעים שאת היית בעמדת הכוח!״ צעק עליי בכל גרונו והעיף את ידיו לצדדים, לא חשבתי שהוא יכול לצעוק עליי ככה
״זה לא קשור, אף אחד לא יאיים עליי״ הפעם לא צעקתי, העברתי מסר ברור ומבט אטום היה בעיניי

״אני מצטער, שכחתי שאני מדבר עם הבת של העבריין הכי גדול בעולם״ אמר בזלזול שלא טרח להסתיר

״אף פעם לא חשבתי שתהיי כזאת חסרת לב, את בדיוק כמו אבא שלך, רוצחת״ כל מילה שהוציא מהפה הרגישה כמו חץ בלב

״את פשוט בנאדם רע״ הייתי רגע מלהישבר, הוא המשיך להטיח בי מילים כואבות שרק ננעצו יותר ויותר בליבי

״אולי עכשיו תשלחי אנשים להרביץ לי כי אמרתי את זה״ הוסיף וכבר התקדם לעבר הדלת

״זה ממש לא אותו הדבר, הוא עשה לי את המוות ואתה לא עשית כלום בנוגע לזה, הוא איים עליי אז פעלתי בהתאם, ותאמין לי, זה כלום ממה שאבא שלי היה עושה לו״ אין לי מושג מאיפה הבאתי את הכוחות כדי להמשיך לענות לו,

הוא הסתובב אליי ומבט אדיש בעיניו

״אני בטוח שהוא היה גאה בך״ אמר בקור ויצא מחדרי,
המשפט הזה שבר אותי וגרם לי ליפול על הרצפה כשדמעות יורדות מעיניי,

מה קרה פה עכשיו?