Please Don't Go

פרק 24

נ.מ ליב

״מה את עושה פה?״ טוני לחש לי כשנכנס לביתו של ליאם
״מה אתה עושה פה?״ לחשתי לו בחזרה כדי לא להעיר אף אחד
״יש לו יום הולדת, מה נראה לך שאני עושה פה?״ הצביע על דלי הקרח שהניח על הרצפה

״אבל רציתי להכין לו ארוחת בוקר, זה יום ההולדת שלו״ ניסיתי לשכנע את טוני לרדת מהרעיון הזה
״אין מצב!, חייב לשפוך עליו משהו!״ קבע והרים שוב את דלי הקרח

״טוב, אבל לפחות קודם תעזור לי להכין פנקייקים״ משכתי אותו לכיוון המטבח שכבר היה מבולגן בזכותי
״איפה אמיליה?״ שאל כשלא ראה את אמא של ליאם
״בעבודה״ עניתי בזמן שערבבתי את הבלילה

״את תהיי בסדר היום?, עם סאם וזה?״ שאל והתחיל לסדר חלק מהדברים
״אני אשמור ממנו מרחק״ אמרתי ושמתי את הבלילה על המחבת בשיא הדיוק שלי
״אם קורה משהו פשוט תתעלמי״ הציע לי, נשמע כאילו הוא יודע משהו שאני לא

״משהו?״ שאלתי בבלבול והפכתי את הפנקייק
״שנינו יודעים שהוא לא מרוצה מההחלטה של ליאם לא לבחור״ אמר ואכל אחד מהפנקייקים
״גם אני לא מרוצה, אבל זה מה שיש״ משכתי את כתפי
״טוב, רק אל תיקחי אותו ללב״ חייכתי מהדאגה שלו והמשכתי לטגן

״ליב״ טוני קרא לי, הסתובבתי אליו ושוקולד נמרח על פניי, זה פשוט הזוי כמה שהוא וליאם דומים
״מניאק״ צחקתי והחזרתי לו עם קמח וכך התחילה מלחמת אוכל בינינו

״טוני דיי״ ביקשתי לאחר שהפיל אותי לרצפה ואחד מהכלבים של ליאם התחיל ללקק אותי
״קודם תבקשי סליחה״ ציווה ואני התגלגלתי מצחוק

״מה אתם עושים?״ הסתכלנו הצידה, ראינו את ליאם עומד מעלינו ומבט מבולבל בעיניו
״מזל טוב״ אמרנו יחד והמשכנו לצחוק
״אתם זוג מטומטמים״ אמר ולקח ביס מאחד הפנקייקים שהיו על הצלחת

״מזל טוב מאמי״ קמתי ונישקתי אותו
״שוקולד״ אמר כשטעם את שפתיי ונישק אותי שוב
״אני הולך לשטוף את עצמי״ טוני הלך לשירותים ואני התיישבתי על השיש

״דיברת עם חברים שלך?״ שאלתי את ליאם שבינתיים הכין לעצמו קפה
״הם באים ליב״ אמר בפעם המיליון, מה שאומר שסאם בא
״יש, להיות עם סאם כל הערב״ זייפתי התלהבות וחיוך עלה על פניו של ליאם

״זה רק כמה שעות, אחרי זה את לא חייבת ליצור איתו שום קשר בחיים שלך״ אמר, אבל שנינו ידענו שזה לא נכון, הוא תמיד יהיה בינינו
״הלוואי״ לא הסתרתי את חוסר האהבה שלי לבן אדם הזה, הוא פשוט דוחה

״אין מה לעשות, זה חבר שלי, את יודעת שאני לא יכול לבחור באחד מכם״ הציג בפניי את המצב בו הוא נמצא, גלגלתי את עיניי קלות
״כן״ הוצאתי את המילה מפי בחוסר רצון

״שכחתי, המתנה שלך״ קפצתי מהשיש לעבר ליאם
״דיברנו על זה, את לא היית צריכה״ אמר באי נעימות
״רציתי״ הוצאתי מכיסי את מחזיק המפתחות שעליו הייתה תמונה של שנינו
״זה יפה ממש, תודה״ נישק אותי והסתכל על התמונה בה הוא מוחץ את פניי

״רגע, לא הבאתי לך הכל״ החזרתי את ידי לכיסי
״דיי ליב, זה מספיק״ ניסה לעצור אותי, כאילו זה מה שיעזור לו
״מה שווה מחזיק מפתחות בלי משהו לשים אותו עליו״ הוצאתי מפתח של אופנוע, פניו של ליאם היו המומות והראו לי את רגשותיו

״אין מצב״ הזיז את ידו בשלילה ולא הסכים לקחת את המפתח
״זה לא יפה לא לקבל מתנה״ אמרתי הנחתי לו את המפתח ביד
״אני לא רוצה לקחת ממך את זה״ אמר כאילו הוא גונב ממני

״אבל אני רוצה, ליאם אני יודעת שקשה לך עם האופנוע שלך ושאתה רוצה לחסוך לחדש, אני יודעת שזה נראה לך מוגזם אבל זה לא״ החזקתי את ידיו, עיניו היו כל כך רטובות שכמעט אפשר היה לטעות ולחשוב שהוא עומד לבכות
״אם אתה לא לוקח את זה אני לוקח״ טוני צץ משום מקום וגרם לי לצחוק

״אני אוהב אותך״ נישק אותי ומחץ את גופי בחיבוקו
״בוא, אתה לא רוצה לראות את המתנה שלך?״ משכתי אותו החוצה שם חיכה לו האופנוע
״זה, מטורף״ הסתכל עליו בהלם ולאחר מכן עליי

״את מטורפת״ צחקוק קטן יצא מפי, ליאם חיבק והרים אותי תוך כדי שנישק כל חלק בפנים שלי
״הכל בשבילך״ לחשתי ונישקתי אותו כשאני עוד באויר

״מתנה יפה״ שמעתי קול מוכר ולא אהוב מאחורי
״סאם״ אמרתי ברגע שהסתובבתי וראיתי את פניו
״ליב״ החזיר לי באותה הנימה
״מזל טוב אחי״ חיבק את ליאם ולי רק עשה פרצוף

״טוב, זה הסימן שלי ללכת״ אמרתי, ליאם החזיק את ידי
״אל תלכי״ הסתכל עליי עם עיניו החומות בתחינה
״אני חייבת, יש לי לסדר כמה דברים אחרונים להערב, וגם להתארגן״ הוא שיחרר את אחיזתו כשהבין שזה לא בגלל סאם, אפילו שזה כן

״ביי יפה שלי״ נישק אותי קלות לפני שהרפה מהחיבוק
״ביי מאמי״ נישקתי אותו עוד נשיקה חטופה והסתובבתי לכיוון האוטו שלי

״ביי ליב, נתראה בערב״ סאם צעק לי בהתגרות,

אלוהים אני פשוט שונאת את הבנאדם הזה.