Please Don't Go

פרק 40

נ.מ ליאם

״מאורסים?!״ טוני היה בהלם כשסיפרתי לו את אירועי אמש, הנהנתי בראשי משחק עם הסיגריה שהייתה בידי
״מה אתה מתכוון לעשות לגבי זה?״ לקח את הסיגריה ממני לפני שתידלק ותמצא את דרכה לפי

״היא לא תהיה איתו״ קבעתי והנדתי בראשי כמה פעמים
״מתי דיברת איתה בפעם האחרונה?״ שאל וזרק את הסיגריה על הרצפה
״אתמול בערב, היא יצאה מהבית שלי ומאז לא שמעתי ממנה״ הוצאתי עוד סיגריה מהקופסא שהייתה בכיסי

״חזרת לעשן?״ שאל כשהבין שהיא לא הייתה היחידה וגם שאני מעשן רק כשאני מרגיש חסר אונים, כמו עכשיו
״לא יודע״ אמרתי ונשכתי את שפתי, המשכתי להזיז את הסיגריה בין אצבעותי, מתלבט מה לעשות

״טוב תקשיב, לא ידעתי אם לומר לך את זה או לא אבל אחרי שסיפרת עכשיו אני חייב״ העיר את סקרנותי, הדבר היחיד עליו דיברנו היה ליב
״נו!״ אמרתי חסר סבלנות, נואש לשמוע כל פרט על מה שקורה ״אתמול הייתי אצל אלכס, ראיתי את ליב עם מישהו בחדר, הם לא עשו כלום רק דיברו, פשוט עד עכשיו חשבתי שזה היית אתה אבל כנראה שלא״ הוא היה אצלה, היא אמרה לי שזה רק אני והיא,
ואז הוא היה אצלה.

״אותך לא ראיתי היום״ שמעתי את קולה של ליב והרגשתי אותה מתיישבת לידי
״כמעט חשבתי שאתה מתחמק ממני״ הוסיפה, לא עניתי לה, אפילו לא הפניתי את מבטי אליה
״מה יש?, הכל טוב?״ שאלה אותי והניחה את ידה על כתפי, טוני קם ונתן לנו לדבר

״ג'ייק היה אצלך אתמול?״ שאלתי ישירות, מבט מופתע עלה בפניה
״כן, למה?״ שאלה עם אותו המבט בעיניה
״זה יפה כמה מהר שינית את עמדתך בעניין, שעה לפני אמרת שאת לא תתני לזה יד״ הוצאתי עליה את התסכול שלי מכל המצב, היא הורידה את ידה ממני והתרחקה מעט

״דבר ראשון לא רק ג'ייק היה אצלי, דבר שני אסור לי לדבר איתו עכשיו?, אתה שוכח שאני מכירה אותו כל החיים שלי, הוא ראה שאני במשבר ורצה לבדוק מה איתי במקום לחשוב רק על עצמו״ איכשהו היא הצליחה להפוך את הסיטואציה ולהאשים אותי

״אה אז עכשיו אני אשם?, איך אני קשור לעובדה שהמשפחות שלכם פסיכיות?״ הרמתי את קולי והזדקפתי מעט, אף פעם אל הרגשתי עצבני כל כך עליה
״ואיך אני אשמה?, אני לא בחרתי את זה!, אבל אתה יכולת להיות פה בשבילי במקום להפיל את זה עליי!״ היא הרימה את קולה גם כן, אבל היא לא הייתה עצבנית, היא הייתה פגועה
״איך?, תגידי לי איך אני אמור להיות פה בשבילך, מה אני אמור לתמוך בכל העניין?!״ טון קולי עלה אפילו יותר, ראיתי את הדמעות מתחילות להציף את עיניה

״יכולת לשאול אותי, אפילו פעם אחת, מה איתי, אבל במקום בחרת להתמקד בעצמך, וכמה קשה לך, וכמה רע לך, וכמה אתה פגוע ואיך אני לא פה בשבילך״
צעקה עליי עם כל גרונה החנוק מדמעות

״אני מתמקד בעצמי?, מאז שהתחלנו את הקשר הזה הכל היה רק סביבך, ליב לא אוהבת את חברים שלי אז אני מפסיק להסתובב איתם, ליב צריכה שאני אראה טוב בשביל המשפחה שלה כי אני האמיתי לא מספיק טוב, ליב צריכה אותי אז אני עוזב הכל ובא אליה, הכל את!״ הטחתי בה את כל המועקה שהרגשתי כלפיה בזמן האחרון

״אתה חתיכת אגואיסט, אני בכלל לא אמשיך איתך את השיחה הזאת, מקווה שיהיו לך חיים נפלאים״ קמה והלכה לכיוון שער בית הספר
״לאן את הולכת עכשיו?, לג׳ייק?, שיבין אותך?, שיהיה פה בשבילך?״ צעקתי לה בזלזול שכבר הייתה רחוקה
״כן״.