הרכב עצר, הגענו לבקתה קטנה, זה כבר לא היה אמצע הלילה אלא תחילת הבוקר, השמש החלה לזרוח הסתכלתי עליה מבינה שזאת תהיה הפעם האחרונה שהראה את זה, הוא ראה שאני מתעכבת, מנסה להשיג עוד רגעים קטנים של אור ושל חיים, הוא תפס בידי והחל לגרור אותי בכוחניות לתוך הבקתה.
הבקתה מבפנים נראתה כמו בית שלא ראוי למגורים, הכל היה נראה שבור ומסוכן, אני די בטוחה שראיתי עכבר, אבל יש פסיכי שרוצה להרוג אותי אז העדפתי לתת לעכבר לחיות בלי שאני אצרח, חוטפים לא מגיבים טוב לצרחות.
הוא הסתכל מסביב מחפש משהו, שיט שיט שיט הוא יהרוג אותי פה עכשיו, הוא בטח מחפש כלי נשק.
הוא עובד אצל בוסמן, אין סיכוי שהוא לא חמוש עכשיו בכל איבר ואיבר.
"שלא תעזי לזוז" הוא אמר והלך, הוא הלך, אני יכולה לברוח, אני אברח, אני חייבת לברוח הוא יהרוג אותי.
הסתכלתי מסביב, מעל משהו שכנראה היה פעם מטבח היה חלון, גם החלון כמו כל הבית הזה היה שבור, אבל אני אצליח לצאת ממנו, אולי אני אחתך בדרך אבל זה לגמרי שווה את זה, החיים שווים הרבה.
המוח שלי כבר נתן את הפקודה לרגליים ללכת כששמעתי רעש, הוא חזר, לא הספקתי הסתובבתי והלוקוס הזה עמד שם עם כיסא מפלסטיק ביד.
שני דברים יש לי להגיד לכם: אחד מאיפה הוא הקריץ את הכיסא המחורבן הזה, שניים אני לא מכבדת אנשים שעומדים לרצוח אותי, אם הוא רוצה להרוג אותי אני אקרא לו לוקוס.
הוא הניח את הכיסא על הרצפה, כן זאת עומדת להיות הוצאה להורג ולא מהסוג הכיפי, הסוג הכיפי אם תהיתם זה הסוג שבו אני לא מתה.
צלצול של טלפון, האם ניצלתי?, הוא ענה מסמן לי עם האצבע שלו לשתוק, שמעתי רק קטעי שיחה, הוא היה נשמע מאוד מבוהל, אולי באמת ניצלתי, הוא הסתובב אלי מביט ישירות בעיניים שלי, הוא קלט שהקשבתי לכל השיחה, הוא הזהיר אותי עם עיניו לא לעשות משהו פזיז ויצא מהבקתה.
ברור שהלכתי לעשות משהו פזיז התקרבתי לחלון בהתחלה הלכתי לאט מודדת צעד צעד בודקת שהוא לא שם לב, אבל אז הפסקתי לשמוע אותו, והבנתי שזה עכשיו או לעולם לא, רצתי לחלון, עליתי על השיש שהיה שם וקפצתי מהחלון, התגלגלתי על הקרקע חוטפת מכות יבשות וחתכים מכל מיני אבנים שהיו פזורות על הקרקע.
הצלחתי, ברחתי ממנו.
הסתובבתי להביט מסביב, מצד אחד אני בשום מקום, מצד שני אני בחיים, הצד השני בהחלט ניצח קמתי והצלחתי ללכת תחושת החופש הייתה מדהימה.
ואז שמעתי צעקה, צעקה של בחורה, צעקה של יסמין, פאק.
לא שכחתי ממנה פשוט לא חשבתי שהוא הביא אותה לכאן, איפה היא הייתה?, איך היא הגיעה לכאן? כל כך הרבה שאלות רצו בראש שלי, הסתכלתי מבט אחרון בחופש ורצתי מהר בחזרה לתוך הבקתה, אני חייבת לחזור, הוא יהרוג אותה.
הגעתי לשם בתוך פחות מדקה, מסתבר שהחופש לא היה כזה רחוק.
הם היו בטוח הבקתה, יסמין ישבה על ברכיה היא הייתה מלאה בדמעות, הוא החזיק אקדח צמוד למצחה.
"טוב לראות אותך שוב פה" לוקוס אמר, אפס כבוד למי שרוצה לרצוח אתכם
"עזוב אותה" אמרתי ודמעות החלו לצוץ בעיני, התחלתי לפחד עליה, הגורל שלי כבר נחתם על ידו אבל היא עוד יכולה להינצל.
"אני הזהרתי אותך" הוא אמר מהדק את אחיזתו באקדח "שאי בתוצאות" אמר וירה ביסמין.
גופה הלבין ברגע והיא נפלה שלולית של דם החלה להיווצר מסביבה, אני עשיתי את זה, אני עשיתי את זה.
"חבל שלא ברחת שיכולת, מי ישלם שכר דירה עכשיו?"
YOU ARE READING
Rare Love
Romanceליב, היא הייתה מוצלחת לפניו, היא לא הייתה צריכה אותו, אבל כרגיל האדם מתכנן ואלוהים צוחק. היא מצטרפת לראש הכנופיה הכי קשוחה ואלימה, אדם שמלאך המוות הוא יובל המבולבל לידו, בוסמן. הוא יכניס אותה לעולם הפשע ולעולם שלו, לבלאגן ולשיגעון, היא תגלה את כל הצ...
