part 3

5.4K 154 17
                                    

קמתי בשעה חמש - אני תמיד קמה מוקדם והתלבשתי בבגדי ספורט שמתאימים לקיץ מכנסיים קצרים וגוזית ספורט.

יצאתי לריצה אני אוהבת לרוץ בבוקר זה מרגיע אותי יש אנשים שצריכים סמים אני כנראה גם צריכה אבל ריצה זה בריא יותר באמצע הריצה נתקעתי במישהו, כן לא שמתי לב על מה או על מי אני רצה.

"ממש ממש ממש סליחה" אמרתי לו הוא הסתכל עלי בוחן אותי ממש בוחן אותי קצת יותר מדי.

"אתה בוהה"
"את נתקעת בי אנחנו פייטים, שם?"
הסתכלתי על הפנים שלו מנסה להבין אם הוא צוחק הוא לא כשהבנתי שהוא רציני אמרתי "לא"

"נעיים להכיר לא אני מייקל"
"אוקי, ביי מייקל"

המשכתי לרוץ וראיתי שהוא אחרי אז האטתי את הקצב שלי  "התחלת לעקוב אחרי"
"רק בודק שאת לא מתנגשת בעוד אנשים"

צחקתי והמשכתי הוא משום מה המשיך לעקוב אחרי "סטוקר יקר אתה יכול לעזוב אותי?"
"מחר אותו המקום אותה השעה"
"היית יכול להגיד לי את זה לפני חמש דקות ולמנוע התקף לב"
"כן אבל איפה הכיף בזה"

המשכתי לרוץ והגעתי הביתה, הערתי את יסמין כי אם אני לא אעיר אותה לא יהיה לה על מי לצעוק והתארגנתי לעבודה לבשתי מכנסיים קצרים וחולצת בטן לא הכי רשמי שיש אבל חם לי שכל הבוסים שלי יתמודדו אני גם ככה לא פוגשת לקוחות היום.

היום הזה עבר די מהר, הבעיות שהתעסקתי איתן היו די פשוטות ובאופן מפתיע הלקוחות לא היו מעצבנים הם בדרך כלל מעצבנים.

עמדתי ליד המעלית מחכה להגעה שלה ומתפללת שלא יהיה בה מישהו, היא הגיעה ולמרבה הצער היה בה מישהו הרבה מישהו.

"הזאת מהבוקר שהתנגשה בי" אמר איך הוא אמר שקוראים לו תנו לי רגע
"זה היה בטעות, אפשר להיכנס?" המעלית לא הייתה מלאה בכלל אבל היה שם עוד מישהו שנראה קצת דומה לבחור מהבוקר והוא לא היה נראה שמח, הוא התעסק בטלפון שלו וראשו היה שקוע, אני דיי בטוחה שהוא לא שם לב אלי.

"כן ברור"
נותנים לך תקח מרביצים לך תברח נכנסתי למעלית עם האיש מהבוקר והאיש שעמד לידו
"לא נתת לי את הטלפון שלך"
"אני לא נותנת אותו לכל מי שאני נתקעת בו בפארק"
"בכמה אנשים את כבר נתקעת" למען האמת בהרבה אני בדרך כלל שקועה יותר מידי במוזיקה ואני לא שמה לב
"אני לא רוצה לקטוע את הדבר המדהים הזה שקורה פה אבל מייקל אתה לא מרוכז, חבל" הוא הרים את עיניו מהטלפון, זה היה בוסמן האיש שהטלוויזיה לא מפסיקה לדבר עליו זה היה בוסמן פאקינג בוסמן.

הוא נזף במייקל,  איזה מסכן הוא חזר לטלפון שלו, אז החלטתי כמחווה שת רצון טוב להביא למייקל את הטלפון שלי מסכן הוא גם עובד עם בוסמן והוא גם מתייחס אליו מגעיל הוא גם כנראה רוצח אבל את זה המוח שלי עדיין לא עיקל.

יצאנו באותה הקומה והם הלכו לכיוון הנגדי מהכיוון שלי.

Rare Love Where stories live. Discover now