כצפוי האימון היה קשה, עדיין לא הגעתי לשלב שאני מתקרבת לשלב של להילחם נגד בוסמן, טוב זה עוד מחמאה כששאלתי אותו באימון הוא התחיל לצחוק.
אני שוכבת על הרצפה של החדר כושר בוסמן רוכן מעלי
"אני חיה, הכל בסדר, אני חיה"
הוא צוחק
"יום אחד אני אסיים אימון בלי לשכב על הרצפה"
"את תרצי לשכב במקום אחר?"
"על הגופה שלך"
"זה מה שמפחיד אותי, יום אחד את תיהי הלוחמת הכי טובה שאי פעם אימנתי אולי אפילו תצליחי לחשוב על לדקור אותי, עד אז בואי נלך לאכול ארוחת ערב"הוא מושיט את ידו ואני תופסת אותה בתנועת משיכה חדה הוא מרים אותי ואני עומדת ידו השניה כרוכה סביב מותני "אני בטוח במאה אחוז שאת תיפלי אם אני אעזוב אותך"
"כנראה שכן" הוא מחזק את אחיזתו בי וגורר אותי לכיוון המטבח, רגליי בקושי עובדות, פאק הוא באמת לא ריחם עלי באימון היום.על השולחן במטבח מחכות לנו שתי צלחות עם ארוחת ערב "את תצליחי לשבת בלי ליפול?"
כנראה שלא "כן" אני לא יכולה לתת לו להחזיק אותי ככה זה מביך מידי, מוגזם מידי, יותר מידי מידי.הוא מניח אותי על כיסא הבר הגבוה וידיו עוזבות את מותני, הוא מתיישב מולי "הייתי בטוח שתיפלי"
"גם אני"
"אני צריך אותך לאירועים רשמיים את לא יכולה ליפול לי"לא ידעתי על איזה אירועים רשמיים הוא מדבר, אז פשוט שתקתי והתרכזתי באוכל שלי, בוסמן התרכז בטלפון שלו, אחרי עשר דקות סיימתי את האוכל שלי אני צריכה לרדת מהכיסא הזה איכשהוא, אני יודעת שאם אני ארד אני אפול, אני צריכה להגיד לבוסמן, אני לא אגיד לבוסמן, אני אשאר פה עד שהוא ישים לב, אבל מה אם הוא לא ישים לב, אוקי אני אגיד לו "בוסמן, אתה יכול לעזור לי לרדת?"
"קשה לך ללכת ועדיין לא הזדיינו, אני כל כך מחכה לרגע הזה"האדמתי, אני חושבת שבוסמן ממש נהנה מלראות אותי אדומה, בוסמן מתקרב אלי וכל מה שאני חושבת זה על השפתיים שלו, לא לשכב עם הבוס, לא לשכב עם הבוס.
בוסמן צוחק ומתקרב אלי "למה לא?"
האדמתי בפעם המיליון להיום "אמרתי את זה בקול?"
"אם את מתכוונת ללא לשכב עם הבוס אז כן"השפתיים שלו כבר יותר מידי קרובות לשפתיים שלי, פאק איט, חיים רק פעם אחת ובפעם הזאת רצוי לשכב עם בוסמן, אני מצמידה את שפתיי לשפתיו, בוסמן משתלט על הנשיקה ולשונו נכנסת לתוך פי, פאק זה מרגיש מדהים ידו מושכת את מותני קרוב יותר למותניו ואני כבר מרגישה את זקפתו, הוא מרים אותי ואני מסכלת את רגליי מאחורי גבו, סוף סוף אני מכירה אותו יומים ואני מרגישה כאילו חיכיתי לרגע הזה כל חיי.
אנחנו נכנסים לחדר שינה והוא זורק אותי על המיטה הוא רוכן מעלי, כל כך קרוב "את בטוחה שאת רוצה?"
"כן" אני מצמידה את פי לפיו ותוך כדי מנסה להוריד את מכנסיוהוא עוצר אותי ואומר: "אבל עדיין לא התאמנת" בהלם מזויף, אני כל כך רוצה אותו עכשיו שלא אכפת לי מהערה שלו אבל הוא כל כך מפריע אני שמה את ידי על פניו "בוסמן אני יודעת שאתה הבוס של העולם הזה והעולם הבא וכל העולמות, אבל מה שאני צריכה עכשיו זה את הזין שלך בתוכי לא את החפירות האלה" הוא מוריד את הגוזיית ספורט שהייתה עלי תוך כדי הוא אומר: "כן אני חושב שמצאתי את אישתי" אני מגלגלת עיניים ואומרת לו "לזיין בוסמן לזיין, לא לדבר"
"ישירה"
"בוסמן אני חרמנית עליך כבר כמה ימים, אם אתה לא נכנס אלי עכשיו אני מוצאת מישהו אחר"וסוף סוף הוא נכנס אלי, ממלא אותי באיברו, פאק ידעתי שזה יהיה מדהים, אני גונחת כל כך חזק " אני כל כך מקווה שאני אוכל לשמוע אחרי זה וגם אם לא זה לגמרי שווה את זה" הוא לוחש לאוזני "אני כל כך קרובה ללגמור" הוא מחייך ומתחיל לזוז מהר יותר וחזק יותר "עד כמה קרובה"
"א אני אני"
"עד כמה קרובה"
"אני גומרת, אני גומרת פאק אני גומרת"
"מעולה"אני מרגישה את האורגזמה ואת הרעידות ברגליים פאק זה היה מהיר, אני צריכה עוד מזה, הוא גומר כמה דקות אחרי ונשכב לידי.
"זה היה נחמד והכל אבל אני עדיין יכול לשמוע, עד שלא תגרמי לי להיות חריש לגמרי אני לא חושב שאני אוכל לשחרר ממך"
"אני לא רוצה שתשחרר ממני, אני צריכה עוד אורגזמות כאלה, פאק אני צריכה עוד מלא אורגזמות כאלה"
"עכשיו?"
"מה עכשיו?"
"עכשיו את צריכה את כל המלא אורגזמות האלה?"
"פאק כן"הוא לא מחכה שניה נוספת והוא עולה מעלי פיו נצמד לאוזני "הגניחות האלה היו נחמדות אבל אני רוצה לשמוע בוסמן, אני רוצה לשמוע אותך צועקת את שמי כשאני גורם לך להנאה"
YOU ARE READING
Rare Love
Romanceליב, היא הייתה מוצלחת לפניו, היא לא הייתה צריכה אותו, אבל כרגיל האדם מתכנן ואלוהים צוחק. היא מצטרפת לראש הכנופיה הכי קשוחה ואלימה, אדם שמלאך המוות הוא יובל המבולבל לידו, בוסמן. הוא יכניס אותה לעולם הפשע ולעולם שלו, לבלאגן ולשיגעון, היא תגלה את כל הצ...