part 17

2.2K 88 18
                                    

בוסמן

בוסמן עדיין לא הצליח להוציא מהמרגלת את המידע שרצה, למען האמת הוא לא הצליח להוציא ממנה כלום, גם באימון שעשתה איתו יכולותיה היו טובות  אבל לא משהו שהוא יכול להשתמש בו, לא משהו שהוא יכול לסמוך עליו שיעזור לו, או שהביאו אותה לבוסמן בגלל שהיא כוסית והם התפללו שהוא ירחם עליה בגלל שהוא יהיה חרמן או שהיא מסתירה את יכולותיה האמיתיות.

הדבר שהכי הדאיג את בוסמן בנוגע אליה, לא היה זה שהוא לא הצליח להוציא ממנה כלום, אלא זה שהיא הוציאה ממנו, היא גרמה לו להרגיש ובוסמן שנא את זה, האדם היחיד שהיו לו אי פעם רגשות אליו הייתה אימו, וזה נגמר כשאבא שלו שם לב לאושר שהיא הביאה לבוסמן, יורש של אחת המאפיות החזקות לא צריך להיות מאושר, הוא צריך להיות קר ומחושב, הוא צריך להיות פאקינג בוסמן.

אבל, כל פעם שהיא מאדימה חלק אחר בו נשבר, חלק אחר בחומת הבטון המזויינת שהוא בנה, יש בה משהו אחר, משהו שהוא שלו, היא מרגלת היא תפיל אותך, אבל לא אכפת לו, אם היא רוצה להפיל אותו, שתפיל. אבא צדק רגשות צריך להרוג, רגשות צריך לפורר, רגשות צריך למוטט, אבל אם הוא יעיף אותה מחייו לפני שהיא תפגע בו, הוא יתחרט על זה לעולם, לא, היא צריכה לפגוע בו, היא צריכה לנפץ לו את הלב לרסיסים, לגרום לו להביא לה את העונש הכי כואב רק ככה הוא יפטר מהרגשות האלה.

לאחר מותו הטרגי של לוקאס בוסמן החליט שמייקל יקח את מקומו של בוסמן, מייקל עדיין לא יודע את זה, אבל הוא יגלה, היום.

הוא עזב את היחידה שלו ונכנס למעלית לוחץ על קומה מינוס אחת, מייקל כבר צריך להיות שם האימון שלו היה אמור להתחיל לפני חצי שעה, כן הוא שם בוסמן ראה אותו נלחם נגד חייל של בוסמן, הוא לא איכזב בביצועיו נגד החייל, בכל שאר הדברים הוא איכזב.

למרות שבוסמן שנא אותו שנאה חזקה כל כך מייקל הייתה ההוכחה שיש לבוסמן לב, אימם אמרה לבוסמן בלילה שבו נרצחה להגן על מייקל מכל דבר, ובעיקר מפני אביו ומפני בוסמן, הוא לא ידע אז למה גם הוא נכלל בזה, היום הוא יודע, היום גם מייקל יודע, לא מפרים את הבקשות האחרונות של אסירים לפני מותם, גם בוסמן מעולם לא יפר את בקשתה האחרונה של אימו, כמובן שיש תנאים לביצוע הבקשה אבל הם לא חשובים לא כרגע.

"חמש שניות והמקום ריק, מייקל תשאר" בוסמן הכריז והחל לספור לעצמו בשקט "חמש, ארבע, שלוש, שתיים, אחת" הדלתות נסגרו, כל מי שלא יצא יודע מה העונש, בוסמן שלף את אקדחו וירה בארבעת חייליו שלא הספיקו לצאת.

"למה אתה חייב לעשות את זה, אם היית נותן להם שש שניות הם היו מספיקים וזה לא היה מוריד מהכבוד שתקבל"
"שש זה לא מספר יפה, בוא נלך לחצר יש פה ערימה של גופות"

מייקל הלך בעקבות בוסמן והתיישב על הכיסא לידו, על השולחן שם חיכו להם שתי כוסות קפה חמות, אבוי לחיי המשרתת אם הכוסות לא היו חמות.

"לא יודע עד כמה אתה מעודכן, אבל רק שתדע לוקאס מת, עד עכשיו לא רציתי להביא לך את התפקיד, אבל עכשיו, עכשיו זאת כבר חובתי, האם אתה מייקל לורנסון מסכים להיות יד ימני?"
"יש לי רק תנאי אחד, אל תתערב בחיים האישים שלי ואל תהרוג אותי כשיהיה לך התקף עצבים ואני לא עושה איתך אימונים לא אכפת לי מה אני מקבל בתמורה"
"זה היה הרבה יותר מתנאי אחד, אני מסכים בכל זאת, מזל טוב מייקל, שיהיה לך הרבה בהצלחה" בוסמן כבר התכוון לקום
"אני לא פונה אליך בתור בוסמן אני פונה  אליך בתור אחי הגדול, אל תהרוג אותי בהתקף עצבים הבא שיהיה לך"
"אני אשתדל"

לכולנו יש הרגלים רעים שהיינו רוצים להיפטר מהם, גם לבוסמן יש הרגל כזה, ההרגל שלו היה להוציא להרוג את יד ימינו לאחר שהם מפשלים או סתם לא באו לו בטוב באותו הרגע, בסדר בסך הכל הרגל מגונה, לא משהו שצריך לדאוג לגביו.

אלא אם כן אתם מייקל ואז המצב שונה לחלוטין.

Rare Love Where stories live. Discover now