הרפתקאותיה של אמה-פוטרהדס בהוגוורטס

פרק שמיני-הניפלרים

אמה קמה בבוקר, מוקפת כחול ואפור. רוגע פיעפע בה, עוד לפני שקלטה היכן היא. מעליה היו כילות האפיריון, סגורות למחצה, ולצידה היו זוג מזוודותיה, שידת מגירות קטנה ושולחן כתיבה. אה, ומדפי ספרים. השעון שעל ידה הראה שבע, שעה מצויינת לקימה. נותרו לה עוד שעתיים.
על השידה הקטנה היו שני פתקים. באחד נכתב: ברוכה הבאה לרייבנקלו! השני היה מקופל, והיה כתוב עליו, באותו כתב של הראשון, 'לפוטרהד'. אמה פתחה אותו. הוא היה על השידה שלה, ולמי עוד יכולה להיות הקדשה כזו? היה כתוב שם, באותו כתב כמו בשאר:
'היי אמה!
בואי אליי, יש לי הצעה בשבילך.
אוי זה נשמע סוטה, אבל... האם יורשה לי להניח שאת אוהבת לקרוא בכללי ולא רק הארי פוטר? אם כן, את בדיוק האדם שאנו זקוקים לו. חוץ מזה, את רייבנקלו.
רמ"נ'
אמה בהתה בפתק לרגע והגיע להחלטה. היא תחבה את המכתב אל מתחת לכריות, לקחה את הפתק הראשון וירדה למטה אל המועדון. שם היא נגעה בזרועה של תלמידת שנה רביעית אחת. "כן פיצית?" שאלה הרביעית. "את יודעת במקרה של מי הכתב הזה?" היא הראתה לה את הפתק. "כן, כולם מכירים את הכתב הזה. כל הודעה חשובה בכתב הזה. זה של רייבן שם" היא הצביעה. "היא המדריכה הראשית. למה?"
"סתם לדעת" השיבה אמה.
"טוב פיצית, בהצלחה, אני חייבת לרוץ. לנו, בניגוד לכם, השיעורים מתחילים היום. ביי!" הרביעית הלכה משם. אמה ניגשה אל רייבן, ששוחחה בשקט עם תלמידת שביעית נוספת. "אממ רייבן?"
"הנה זו היא שסיפרתי לך עליה" אמרה לחברתה,ולאמה אמרה "קיבלת את הפתק שלי?"
"את שניהם"
"פלור, תאמרי בבקשה לפרופסור ארצלי שאני אפסיד את השיעור הראשון. בשביל המסדר. הוא יבין" ביקשה רייבן.
השביעית השנייה, ששמה היה פלור? בטח קיצור של פלורנס, אמרה "ארצלי? את בטוחה? הוא בטח יאמר מלא דברים על הסלמנדרות." {חברותי דוברות וקוראת האנגלית טוענות שלבחינות הבגרות בה''פ קוראים ינשופים ולכשיפומטרי סלמנדרות, אני מאמינה להן.}
"לא נורא" אמרה רייבן. "אם אף גריפינפאפי {גריפינדור /+ האפלפאף} לא יסכים לי לקרוא את הסיכומים שלו אני אופתע מאוד, ואתפוס את ארצלי אחרי השיעור."
פלור/פלורנס הלכה משם, והשאירה את רייבן שם.
"טוב בואי" אמרה רייבן
"אני אהה צריכה להיות באולם הגדול בתשע, וייקח לי זמן להגיע לשם..."
"לא נורא. יש לנו שעה וחצי. ואני אלווה אותך זה בסדר."
הן הלכו, עד שהגיעו לתמונה גדולה של קערית פירות. רייבן הביטה בה בציפייה, ואמה, בהרגשה של אידיוטית מוחלטת ניגשה ודיגדגה את האגס. ידית הופיעה שם והשתיים נכנסו פנימה. הן הגיעו למטבחים.
המון של גמדוני בית התקרב אליהן בקריאות של "שלום גבירתילי רייבן!" וגם של "עלמתילי אלורג'ו!" נראה שהם מאוד מחבבים את רייבן. גמדון אחד ניגש קדימה. "מי זו?" צייץ. "זו אמה וירסט" ענתה רייבן, "גם היא רודפת נוצצים, בהתמחות."
"שלום גבירתילי וירסט! עלמתילי רייבן, איבקנו את הספרימים שלכם והבאנו בירצפת ומיץ דלעתים"
"והבאנו חמישה פרקימים חדשימים" צייצה גמדונית נוספת.
רייבן כרעה עד שהייתה גבוהה רק במעט מהגמדונים וצייצה במבטא גמדוני די טוב "תודותים לכם אדונילים וגבירתילים! אתם מאוד עוזרימים לנו"
"המבטא שלך משתפר" העיר גמדון.
"התאמנתי עליו בחופשה הגדולה" ענתה רייבן. "עכשיו אנחנו חייבות ללכת אני אפטפט איתכם ביציאה. ביי!" רייבן קמה ואותתה לאמה לבוא אחרייה אל דלת שניצבה בקצה השני של המטבח. הן ניכנסו פנימה, אמה בראש. הרצפה הייתה כולה שטיח כחול, רך ועבה מקיר לקיר. באזיור הכניסה היו כמה כוורות ספרים, שהיו תלויות באוויר, לעיתים רק מעט מעל הרצפה. הצידה מהדלת, באיזור נוסף, היו מספר שולחנות כתיבה, ובקצהו הייתה ויטרינה {ארון עם דלתות זכוכית} עם שלל סוגי דפים, פתקים, כלי כתיבה וגליונות קלף. בקצה הרחוק של החדר היו כמה ספות, בכחול אפור כמו שאר החדר, ו- ויטרינה נוספת עם בקבוקים של מיץ דלעת ובירצפת, והרבה מאוד סוגי שוקולד. אמה הסתובבה לאחור וראתה שחרוט בדלת ניפלר מכמה קווים פשוטים, שישב בראש ערמת ספרים קטנה. "ברוכה הבאה למסדר הניפלרים" אמרה רייבן. היא שלפה גליון קלף משקע בקיר והקריאה: "כל ההטבות תקפות מהרגע שהתקבלת, המטרה היא ידע, בלה בלה בלה. אני פשוט אסביר לך בעל פה"
אמה מיצמצה לעברה בתמיהה.
רייבן נאנחה אנחת ייאוש והשתרעה על השטיח הרך. לאחר היסוס קל עשתה אמה כמוה.

"הניפלרים נוסדו לפני שנים רבות על ידי הלנה רייבנקלו, ביתה של רוונה רייבנקלו. מטרתם הייתה לגלות כמה שיותר. על הקסם. מכיוון שנוסד על ידי תלמידה, במסדר חברים רק תלמידים, ורק תלמידי רייבנקלו, ורק בודדים מהם. עד שלושה בכל מחזור. הרוב לא נכנסים למסדר כבר ביום הראשון ללימודים. אני הצטרפתי בשנתי השנייה, בערך במחציתה. פלורנס הצטרפה שנה שעברה. אבל אל תדאגי, זה לא חסר תקדים שזה היום הראשון שלך. בכל אופן, משום שהוגוורטס מלא בקסמים מוזרים, וכל חברי המסדר הם תלמידים, רוב הפעילות שלנו היא בחקר הוגוורטס והקסם שבו. מרגע שאת יודעת על המסדר את חברה בו, צר לי ניפלרית קטנה. יש רק שני חוקים שאת חייבת לקיים; לא לספר עליו לאף אחד, ולא לחבוש יותר לעולם את מצנפת המיון. זהו. את ההטבות תגלי בסופו של דבר, הן משתנות מדי, כך שלא אוכל להסביר לך את גבולותיהן. די לומר שישנן הטבות, ותאלצי לערוך ניסויים כדי לגלות אותן. את כבר קראת הארי פוטר, וראית את הסרטים, כך שנותר לך רק לראות ולקרוא, כן גם לקרוא, חיות הפלא, ואז נוכל להתחיל איתך במחקר. זווית ראייה צעירה רק תועיל לנו פה. ואממ את יכולה לבוא לפה בכל זמן, זו המפקדה. עכשיו שהגמדונים מכירים אותך הם ייתנו לך לעבור. ואמממ שאלות?"

אמה הייתה המומה מכדי לשאול את השאלות שעלו במוחה.
"טוב, אם אין לך אני אלווה אותך לאולם הגדול לפגישה שלך ואלך." אמרה רייבן. הן הלכו יחד במעלה המדרגות, גלימותיהן מתנפנפות קלות מאחוריהן. הן הלכו בשתיקה, בעוד אמה מנסה לעכל את כל מה שקרה עד כה, ואת כל מה שאמרה רייבן על הניפלרים.

זה אורך די טוב לפרק {882} לפחות יחסית אלי...
איך יצא? להמשיך?
כע אני יודעת שהניפלרים מוזרים קצת אבל בהמשך זה יתפתח קצת