הרפתקאותיה של אמה-פוטרהדס בהוגוורטס

פרק שלוש עשרה - קללות

אמה נהיתה אובססיבית. רייבן אישרה לה רק עד פרק 37, אז אמה קראה את שני החלקים הללו שלוש פעמים שלמות. היא חשבה עליהם בשיעורים,  רפרפה עליהם בהפסקות ולא נרדמה בלילות מרוב מחשבות. היא ניתחה כל קטע קטן, כל משפט, השוותה לספרים הרגילים של המסתבר-מכשפה ג'ואן.
חוץ מזה, תלמידת חמישית בשם איגיס פריליום התחילה ללמד אותה לחשי קרב.

''אגיפטאטס וורן!'' אמה הרגישה את העצמות הקטנות בפרק ידה חורקות זו על זו, אבל עורו של העוף המת שהולי הביאה להם משאריות המטבח אכן נראה כאילו צופה בקורנפלקס, מבפנים.
''את מחזיקה בשרביט שלך חזק מדי'' אמרה לה איגיס. ''תרפי קצת. הכל בסדר, הרי זו לא תנועה קשה. וכשנגיע לתנועות המסובכות באמת, אם לא תלמדי להחזיק בשרביט ביד רפוייה לא תצליחי אותן''
אמה ניסתה שוב, ביד רפוייה, והפעם העצמות שלה לא חרקו כלל.

בארוחת הצהריים היא שיננה שרביט, מנופפת במזלגה בלי לשים לב.
''את עוד תוציאי למישהו עין!'' נזף בה אדוארד, ''תיזהרי''
אמה בהתה בו ללא אומר.
''יוהווו'' הוא נופף בידו מול פניה. ''כדור הארץ לאמה!''
עדיין אין תגובה.
''אמה?''
דממה.
''אויש נו טוב את זו שתצטרך להסביר למקגונגל למה הוצאת עין לאריאל...'' את המילה האחרונה הוא הדגיש, כך שאריאל הסתובבה לכיוונם.
''אמה?'' ניסתה אריאל את כוחה
''אה?'' שאלה אותה אמה, מתנערת מערפול החושים שלה. אדוארד גילגל עיניים, ושתי הבנות צחקו והחליפו כיף.
ואז היה הצלצול, וכל תלמידי השנה הראשונה יצאו למדשאות לשיעור תעופה.
לשיילי, לינה ועוד כמה מצטיינים היה פטור, אך רוב התלמידים נאלצו להמשיך בשיעורים עד הסוף.
ניקי אבוט, גריפינדור, לקחה מטאטא ותירגלה סלאלומים מורכבים סביב סביב במקום להתמקד במשימות שנתנה פרופסור פומפריי, וחתכה את המסלול של אמה על ימין ועל שמאל. מחצית ממשתתפי השיעור הביטו בה בהערצה או הריעו בכל סחרור מסוכן במיוחד, ואפילו נשמעו כמה קריאות על להכניס אותה לנבחרת הקווידיץ' של גריפינדור.

השמיים היו כחולים צלולים צלולים והראות הייתה יפייפיה מאופק אל אופק, ולכן לא מפתיע שאמה נפלה מהמטאטא שלה. זו הייתה נפילה מגובה די נמוך, ואמה זכרה להתכנס לכדור ולהתגלגל על הקרקע, אבל זה עדיין כאב.
וכמובן שניקי הייתה חייבת לגלוש מהמטאטא שלה בחינניות ולומר שהמגושמות של אמה נבעה רק מכך שהדם שלה מלוכלך ומלא בבוץ, ושבמקום להתאמן היא רק יושבת וקוראת.
''מוגלגית טיפשה בת אמברידג'!'' הטיחה בה אמה,
דממה.
''שיט'' מלמלה לינה.
ניקי הביטה בה במבט מתנשא. ''אני מכשפה ואת רואה את זה. ובתור מישהי שגדלה אצל מוגלגים, לא אמורה להיות לך קצת הזדהות?ומה רע בלהיות בת אמברידג'?!''
''הו, אמברידג' היא קרפדה איומה וטיפשה ומאוד מאוד מרשעת.'' קבעה אמה. ''להוגוורטס יש מזל שנפטרו ממנה''
לינה הליטה את פניה בידיה בהבעת ייאוש.
אחד מתלמידי גריפינדור החל להתקרב אליה. היו לו עיניים בולטות ותלתלים חומים דהויים. הוא היה נמוך. והאסוציאציה הראשונה של אמה הייתה - קרפד.
אוי שיט, חשבה סוף סוף.
הילד קפץ אגרופים. ''מי את ומה אמרת על אמא שלי?!''
''היי תראה, לא ידעתי שיש לה ילד... אני מכירה אותה רק בתור מורה מתעללת'' אמה נסוגה בידיים מורמות.
''חכי חכי מה אני אעשה לך, בוצדמית מסריחה!''
אמה שלפה את שרביטה וכיוונה אותו, מבועתת כולה.
''התרחק! אני יורשת תורתה של רייבנקלו. אני מכירה לחשים שייגרמו לאפך לנשור, לרגלייך לשנוא אותך, לעור שלך להפוך לקורנפלקס! בשם הלנה רייבנקלו ובשם כל הבאים אחריה, התרחק! בשם האדירה רולינג, התרחק!''
הוא הרים את אגרופו לכיוונה.
אמה הרפתה את ידה. ''אגיפטא-''
''אוקיי אוקיי דיי. פרוטגו!'' מחסום קמור שקוף הוקם בין הניצים. נער רביעית נאה שאמה ראתה כבר במפקדה, אך לא הכירה בשם הוריד את שרביטו.
''באנה, זה ממש לא לעניין. אמה, מפגן מרשים, אבל 'אגיפטאטס וורן' לא משפיע כלל על כושר התנועה, היה עדיף לך סתם שתק, וממחלקת הרושם: 'וויביירדי'. אני צריך לנהל שיחה עם איגיס, בבקשה אל תהרגו אחד את השני.''
והלך.
באנה הביט בה. ''אמא שלי היא בן אדם טוב.  אין לך שום זכות פשוט לבוא ולהחליט שלהיות בן שלה - זו הקללה הכי חמורה שיש לך בלקסיקון. פשוט לא עושים את זה.''
הוא נראה שבור כשהסתובב והלך, וההתקהלות שנוצרה סביבם החלה להתפזר עם סיום יום הלימודים.

''ממש פישלתי'' מלמלה אמה. היא הרגישה נורא.
''זו באמת טעות תמימה'' שיילי ליטפה את גבה. ''בסלית'רין אומנם חלק מעריצים אותה, אבל אפילו אצלנו יש פלח הומאני יותר, שמספר עליה סיפורי זוועה כדי להראות שגם אם הצלחת לא להיות אדון אופל, עוד יש סיכוי להידרדר לרוע. זה היה יכול לקרות לכל אחד.
חוץ מזה, גם הוא לא הכי חף מפשע...'' שיילי חייכה חיוך מרגיע, והשערות הירוקות הבודדות זהרו באור המועט בינות לשערה הכהה. הן ישבו בחדרון קטן בקומה השנייה, מאחורי תמונה של קן ניפלרים נוצץ. אמה חשדה שזה כוך מפגש סודי של הניפלרים, אבל שיילי היא זו שמצאה אותו, כשהובילה את אמה הרחק מהבלגן.
''זה לא היה קורה לכל אחד. אף אחד חוץ ממני לא קורא לאנשים בני אמברידג'!'' היא משכה באפה. ''עכשיו אני אהיה הבוצדמית המרושעת המוזרה לנצח. וגם הטיפשה. אני ליטרלי קראתי לה מוגלגית!'' עכשיו כבר זלגה דימעה על לחייה.
''דיי, דיי.'' לחשה שיילי. ''ששש''
דמעה נוספת החליקה וחמקה.
''זה בסדר. הבכי משחרר. תבכי, יקירתי. תבכי.''
מבול הדמעות הגיע, ואמה טמנה את פניה בין ברכיה, בעוד שיילי מלטפת את גבה וממשיכה להשמיע דברי ניחומים שקטים.

''קי טוואי אמה'' קול שקט קטע את הדממה.
''הו זה פה'' הוא המשיך למלמל לעצמו. ''הומנום ריבליו''
אמה חשה כאילו עוטפת אותה לרגע שמיכה גדולה ועבה.
''אמה, שיילי,'' נקישה קלה על מסגרת התמונה.
שיילי פתחה סדק והציצה החוצה, ואז דחפה רווח מספיק למעבר אדם. רוי שירבב את ראשו פנימה וחייך.
''דאגתי לכן! אני מחפש אתכן כמעט שעה. לא, סליחה, חצי שעה. בחצי השני לינה צעקה על ניקי ועל באנה ועלייך ועליי ועל כל מי שנשאר שם בטעות. יש למישהי קלף?'' אמה שלפה מתיק הצד שלה עט ופיתקית נייר והושיטה לו. ''אווו, טכנולוגיית מוגלגים! מרתק.'' הוא שירבט על הפתק משהו, והעלה אותו באש בעזרת שרביטו. ''לאדוארד,'' הסביר למול מבטיהן השואלים. ''שיפסיק לחפש אתכן.'' הוסיף.
''ואמה? הכל בסדר. אף אחד לא יישנא אותך. חוץ מבאנה, שזה כבר היה קורה, במוקדם או במאוחר, וניקי, שנגדך מאז שלינה חברה שלך.''
''לינה חברה שלי ארבע שנים''
''בדיוק''
''מוכנה לצאת?'' הוסיפה שיילי. ''תכף ארוחת ערב.''
''כולם ייסתכלו עליי!''
''וגם על ניקי ועל באנה. בואי, ייסתכלו גם עלינו. סלית'רין והאפלפאף לא אמורים לשבת בשולחן רייבנקלו. הכל יהיה בסדר.''
ובין שני חבריה, אמה הרגישה שהוא צודק.

13 הוא מספר של מזל רע. אני כל כך מצטערת שלא עלה כלום במשך השלושה חודשים האלו, היה לי מחסום כתיבה מטורף של חודשיים, חזרה ללימודים, מחקתי וכתבתי מחדש את הפרק שלוש פעמים שלמות, וכו וכו. בקיצור, אני באמת באמת מתנצלת.

חלק מהשמות והלחשים החדשים בפרק הם תוצר עבודה של כמה שעות מול גוגל טרנסלייט, להכל יש פירוש ומשמעות.

אני באמת אשתדל להעלות את הפרק הבא בקרוב... *צחקוק נבוך* נו אבל זה היה פרק באורך מכובד למדי {979}
בואו נאמר... הפרק הבא הוא על חג המולד, אז יעלה באזור חג המולד! (עוד חודש פחות או יותר(;

עד אז, לוב יו פיפול!