הרפתקאותיה של אמה-פוטרהדס בהוגוורטס

פרק ארבע עשרה-חופשת חג המולד

בתא ברכבת אדומת קטר יושבים חמישה ילדים. אדמונית, ששערה שטני, וששערה כהה עם ריצודים ירוקים. תלתלים בחום דבש וששיערו חום כהה וחלק.
על זוג ספסלים מרופדים יושבים חמישה, מתעלמים מהנוף החולף ומפטפטים.
עשר מזוודות, חמישה תיקים. חג המולד מתקרב.
התלמידים זכו לעשרה ימי חופשה, מחמישי לראשון ששבוע אחריו, והחבורה ניצלה את שעות הנסיעה כהזדמנות לשוחח הרבה ככל הניתן כדי שבחופש עצמו הם לא יתגעגעו זה לזה יותר מדי.
בתיק הצד של אמה היו מספרי הטלפון של אדוארד, שהיה חצוי דם ולכן בעל טלפון בביתו, ושל רייבן ואיגיס, ליתר ביטחון בלבד. בנוסף, גם היו בו כתובות ינשופים של כל ידידיה מבית הספר, רק ליתר ביטחון.

לינה ואמה התחבקו לפרידה, וכל אחת פנתה לכיוון ביתה. בהליכה הקצרה מחשבותיה של אמה רחשו. במהלך השליש היא הצליחה להדחיק למדי את געגועיה, בעיקר בעזרת חליפת מכתבים שבועית, אבל במהלך הנסיעה הם התפרצו שוב.
אמה האיצה בהליכתה. את עשרים המטרים האחרונים היא כבר רצה, מזוודותיה הארגמניות מקרקשות מאחוריה, תרמיל הגב ותיק הצד שלה נחבטים בה בכל צעד והסטיה התנשמת דואה מעליה.
מחוץ לפתח הבית היא עצרה, מתנשמת, מנסה להסדיר נשימה.
''שוב שלום לך, עולם רגיל.'' בירכה, ונכנסה פנימה.

אמה עטפה את השרביט שלה במגבת, ואז בשמיכת פוך, ודחפה אותו מתחת למיטה. וסגרה את הדלת. ואז היא ניסתה שוב להדליק את המחשב. הפעם הוא עבד, פחות או יותר. עשרות התראות קפצו מולה.
''אוך!'' מלמלה בתסכול.
אחת ההתראות משכה את עינה: 'חובבי הארי פוטר? הסיפור הזה במיוחד בשבילכם!' והקישור היה: 'הארי פוטר והשיטה הרציונלית' אמה לחצה עליו.
'הקירות מכוסים כליל בארונות ספרים. בכל ארון שישה מדפים, שמגיעים כמעט עד לתקרה...'
''רגע,'' קפצה אמה. ''מה?!''
היא חזרה בריצה לחדרה ושלפה משם את הפתקית הוורודה עם מספר הטלפון של רייבן.
''נו כבר... נו כבר!''
לבסוף ענו לה.
''הלו!''
''היי, אני יכולה לדבר עם רייבן בבקשה? זה דחוף''
''מי את?'' אמר הקול הדקיק.
''אני אמה, מבית הספר של רייבן. אמה וירסט. תקראי לה בבקשה''
''ריי-באא-ן!'' קראה הילדה. ''רוצים אותך בטלפון!''
אמה חיכתה, רגלה מטופפת על הרצפה במהירות.
לבסוף, סוף סוף רייבן ענתה. ''הלו אמה, מה קרה? עברו רק שלושה ימים מתחילת החופשה''
''רייבן, את במחשב?''
''לא, למה?''
''תפתחי גוגל''
רעש של כיסאות נגררים.
''כן..?''
''תכתבי הארי פוטר והשיטה הרציונלית''
''או קיי...''
''טען?''
''לא, הוא קצת איטי בגלל השרביט וכל ציוד הקסמים שלי. מוכנה להסביר לי מה קרה בינתיים?''
''כשזה ייטען, תלחצי על הראשון. קישור ירוק.''
''הנה, טען.''
''לחצת?''
כן...''
''תקריאי לי''
''הקירות מכוסים כליל בארונות ספרים. בכל ארון שישה מדפים, שמגיעים כמעט עד-''
טראח! משהו נפל, והשיחה התנתקה. לאחר כדקה צלצל הטלפון בשנית, אמה ענתה מיד.
''סליחה שזה התנתק, הטלפון נפל.'' פתחה רייבן, ואז כחכחה בגרונה. ''האם מטעות אותי עיניי? מילא רולינג ככה חושפת את העולם שלנו, אבל זה מידע מסווג וירסט, מ ס ו ו ג''
''לא אני שמתי את זה שם! ברגע שגיליתי התקשרתי אלייך, בסטיקס!''
''התקשרת בסטיקס?''
''לא לא, זה מפג''
''פג?''
''פרסי ג'קסון, זה ספר''
''טוב... טוב כן לי אין כל כך זכות לשפוט, אני ראש פוטר למופת'' היא שמעה אותה מצחקקת מעבר לקו. ''טוב, לפי מה שכתוב פה, כתב את זה מישהו בשם אליעזר יודקובסקי... רגע אני פותחת וויקיפדיה. או קיי, יודקובסקי הוא מוגל. או לפחות קוסם במחתרת. אבל יכול להיות שהוא מוגל...''
''אבל, את בעצמך אמרת שחלק מהדברים שהוא כתב שם נכונים, למרות שהם לא מופיעים ביצירה המקורית, לא?''
''וחלקם ממש ממש לא''
''אגב, את יודעת, יש שם עד פרק 122, וזה, למיטב הבנתי, הסוף''
''הו וואו. ואת עוד אמרת לי שרק אחרי חג המולד אני אקבל אישור לקרוא את פרקים 38 עד 41''
''אופס?''
''אנחנו צריכים דרך לקרוא את זה גם בהוגוורטס. אני אומנם קוראת מהר, אבל ארבעה ספרים בשבוע? זה קצת יותר מדי. בכל זאת, משפחה וזה...''
''וגם הקטע שזה במחשב והורס את העיניים. אל תדאגי, אני אסדר את זה. המסדר באחריותי, אני הכי מבוגרת וגם הכי וותיקה שם. תקראי קצת, אבל אני באמת באמת מעדיפה שתחכי עד שנשב במפקדה יחד. מי יודע מה עלול להיות כתוב שם...''
''טוב. אוף באסה, זה דווקא מאוד מאוד מעניין''
''צר לי, אמה. נדבר בהוגוורטס. ראשון, שמונה בערב במפקדה?''
''בסדר. ביי רייבן''
''להתראות אמה''
והשיחה התנתקה. אמה נותרה בוהה במחשב, הטלפון עדיין בידה.

שאר החופשה עברה כמו שבדרך כלל חופשות עוברות; בבליל חסר זמן של מנוחה ומשפחה. כמו מתוך הסכם לא כתוב היא לא נפגשה כלל עם לינה, וגם לא התקשרה לחבריה האחרים. היא שיחקה במשך שעות משחקי קלפים עם ונגד אחיה הגדול והוריה, פגשה את דודיה וסביה ומאוד נהנתה. למרות שהחופשה היתה נטולת קסם, מוזרות או התרחשויות מיוחדות, ואפילו קצת משעממת. למעשה, אמה די שמחה כשסוף סוף הגיע ראשון בבוקר והגיע הזמן לשוב אל הוגוורטס. היא קבעה עם לינה זמן, ויחד הן עלו על האוטובוס שייקח אותן לכיוון קינג קרוס, ומשם אל הוגוורטס.

עע איזה שם פרק ארוךך
בניגוד לפרק קצר יחסית {749}
אבל עמדתי בזמנים וכל זה וגם זה היה פרק די קליל לכתוב, למרות שמתיש לכתוב שיחות טלפון. כן כן ילדים אל תנסו את זה בבית...
אני לא יודעת מתי יעלה הפרק הבא, כי התחלתי לכתוב משהו נוסף, אבל אני מבטיחה שתתחיל טיפה להתקדם עלילה. רק קצת. בואו ננסה להעלות אותו עד ל22.2.2020?
זה עוד חודש וחצי כזה.
אה כן שנה טובה לסופרי הלועזית וכו