אמה לא הצליחה למצוא את שיילי. היא מתחמקת ממנה. לשיעור המשותף היחיד שלהן - התגוננות מפני כוחות האופל, היא לא הופיעה. גם בארוחות ובין שיעורים אמה בקושי ראתה אותה, ואם התקרבו זו אל זו בטעות - שיילי דאגה להיעלם מהמקום.
אמה חשדה שהיא מבלה את רוב זמנה במועדון של סלית'רין, המקום היחיד בו אמה לא תוכל למצוא אותה. אמה רצתה כל כך פשוט להיכנס לשם, לתפוס אותה בזרועה ולדרוש תשובות, אבל למרות שרייבנקלו וסלית'רין ניטרליים זה כלפי זה אף תלמיד לא ייתן לה את הסיסמה, והעובדה שבחג המולד של שנת 1996 הסיסמה הייתה "דם טהור" לא עוזרת לה במיוחד.
מן הסתם לרייבן יש את הסיסמא, או שתוכל להשיג לה אותה, אבל אמה לא רצתה לערב אותה. היא ידעה שבטח כולם היו בהלם כשהגיעו בבוקר למפקדה עם התיקיות מפוזרות על כל הרצפה, וירצו לדעת מי עשה את זה. אבל היא לא הולכת להסגיר חברה. או את עצמה, אם כבר. הרי גם היא לא לגמרי נהגה כשורה...
אחרי יומיים של חיפושים לאמה כבר נמאס. אז היא הלכה לרוי במעבר בין שיעורים ונקשה על כתפו.
"אמה!"
"היי"
רוי נעץ בה מבט. "ומדוע זכיתי לכבוד?"
"איזה כבוד?"
"שאת לא מתעלמת ממני, כמובן"
"אני מצטערת על זה... אבל אני צריכה עזרה"
רוי נראה מאוכזב. "הייתי צריך לנחש"
אמה הסמיקה במבוכה. "אני באמת באמת מצטערת. אבל זה חשוב"
"טוב, שיהיה" רוי חייך. לרוי תמיד היה חיוך מקסים, ואמה ראתה בו סימן מעודד, אז היא חייכה בעצמה. "אז ככה. פעם הבאה שתראה את שיילי תוכל לומר לה: שיילי מנתיס! תפסיקי להתעלם ממני. אל תיהי מטומטמת. לא סיפרתי לאף אחד, תדברי איתי כבר! או משהו בסגנון הזה?"
רוי היטה את ראשו." מה קראה בינכן?"
אמה עצמה עיניים בחוזקה ונשמה עמוק. "כלום"
"לא לא, זה לא הולך ככה. את לא יכולה לענות פשוט 'כלום' "
"בבקשה רוי. בבקשה?"
"את חייבת לי טובה"
"קפוץ לטרטרוס!"
"מה?"
"אמממ... כלום כלום ביי" אמה הסתובבה ורצה משם.
וכמובן שהיא לא הצליחה להתרכז בשיעור.
בזמן ארוחת הערב מטוס נייר קטן וקסום נחת היישר בתוך צלחתה של אמה. היא פתחה את הקיפולים, מתעלמת מנתזי הרוטב שעליו.
'מתחת לעץ שלנו. חצות. ש'
אז הנסיון של רוי כמתווך עבד! היא העיפה מבט אל שולחן סלית'רין, אבל לא הצליחה לאתר את שיילי.
טוב, כך או כך, היא צריכה איכשהו לדאוג שחברותיה לחדר יישנו לפני 11 וחצי בערך. סביר להניח שזה יקרה בכל מקרה, אבל ליתר ביטחון... קדימה אמה את יכולה למצוא פיתרון שלא כרוך בלהטיל עליהן לחשי שינה או להשתמש בשיקויים מפוקפקים קדימה...
היא יכולה, כמובן, להשתמש בשיקוי שינה, אבל זה מוצא פחדנים. ולחשי שינה על כולן... זה יהיה המוצא האחרון. דרכים מוגלגיות, קדימה מוח, קדימה!
טוב בסדר אמה, איך היית עושה את זה לפני שגילית על קיומו של הקסם? לא, רצח לא בא בחשבון. מין הסתם... פעם גם פשוט לא היו לה דאגות כאלו.
אם כך, מה לינה הייתה עושה?
"המממ?" מלמלה אמה, נראה שאדוארד שאל משהו.
"לא משנה" הוא הניד את ראשו וגלגל עיניים.
לינה בטח הייתה מסתמכת על הסיכוי שהן יישנו, ואם מישהי תישאר ערה היא תמציא לה תירוץ מתקבל על הדעת.
אולי בכל זאת עדיף שיקוי שינה בתה? שאל קול קטן בראשה. אבל לא. היא לא הולכת לסמם את חברותיה לחדר. בשום פנים ואופן לא.
עדיין לא, בכל אופן... לחש הקול.
שתוק.
YOU ARE READING
הרפתקאותיה של אמה-פוטרהדס בהוגוורטס
Fantasia***הושלם!*** אמה היא ילדה רגילה לחלוטין, לפחות לפי הסטנדרטים שלה... אבל בעיני שאר העולם היא ממש מוזרה. קודם כל, היא אוהבת לקרוא. אחר כך, היא גם נהנית ללמוד(למרות שבמה שלא מעניין אותה היא ממש חפיפניקית) ובנוסף, דברים מוזרים קורים מדי פעם בסביבתה... "...
