"זאת האישה מהמודעה , שומרים תתפסו אותה" . לא היה הרבה זמן לחשוב. כבר פעלתי מתוך רפלקס. כמו חיה לכן אפילו בלי להסתכל לאחורה אני מתחילה לרוץ.
3 חיילים אחריי ואני לא יכולה לעשות דבר חוץ מלרוץ. ניסיתי לתעתע אותם בסמטאות השונות או לקחת פנייה חדה לכיוון היער. אבל שום דבר מזה לא הצליח. הניסיון האחרון היה דבר ישן שז׳ורז׳ט לימדה אותי לעשות. כחותיי אוזלים ואין לי ברירה אלא לנסות.
חיכיתי שיהיה בנינו הפרש מאוד גדול והם יתעייפו ובמלוא המהירות טיפסתי על העץ הכי גבוה שבכיכר. הענפים שלו הסתירו אותי כך שהייתי רואה ואינה נראת. וחוץ מזה. מי אי פעם יחשוב לחפש למעלה? כעבור כמה רגעים אני רואה את החיילים מתקרבים אל הכיכר ושואלים את האנשים לגביי. כמובן שגם אלה שראו לא ישתפו פעולה הרי הכפר הזה נאמן לגוסטוב רו. ואני ביתו. קאיה רו
אחרי זמן מה החיילים התייאשו וחזרו מאיפה שהם לא הגיעו.
.........,...........
חיכית עוד כמה זמן ליתר ביטחון וירדתי מהעץ אבל זאת הייתה טעות כי כשירדתי הייתי מוקפת על ידיי אותם שומרים שהייתי בטוחה שהלכו מזמן, האמצעי חייך.
"תבואי איתנו כמו ילדה טובה אוקיי? אין לך לאן לברוח עכשיו" הסתכלתי דרכו מחפשת עוד משהו כל דבר כדי לצאת מכאן, אבל אני חושבת שהפעם באמת אין דרך , יש גבול עד כמה אפשר לעמוד לצדי רק בגלל השם של אבא שלי, שאר האנשים לא מתערבים, זה מפחיד מדי להתמודד עם שומרים שמונו על ידי המלך . עכשיו הראש שלי ריק מכל תוכנית או דרך אפשרות, כדי למנוע כמה שפחות נזקים אני חייבת ללכת איתם, זה לא כאילו הם יודעים את שמי אני מקווה. אז הרכנתי ראש וויתרתי.
התחלנו לדהור על הסוסים ואז הגענו לשם. לבית המשפט
-
כאשר הגענו החייל הוריד אותי ברכות יחסית לאדם האגרסיבי שהוא נראה וקשר את ידיי בשלשלאות. מוביל אותי אל בית המשפט. שם יחליטו מה לעשות לי. שמעתי שעל גניבה יוצאים בזול האמת. אולי אצבע אחת או שתיים יד אפילו. המצב הכי גרוע כנראה יהיה רגל.
היום בית המשפט נראה ריק מהרגיל. רק 3 מכובדים ושופט. זה יהפוך את זה לקצר יותר. ואולי לגזר דין קל יחסית.
רק החול הזהוב שעל הרצפה מעניין אותי. כאשר השופט בעל הפאה האפורה מתחיל לדבר
"אז. שמך ילדה?"
אני מרימה את ראשי הוא מופתע מאוד , אבל הוא לא מראה את זה, הוא מזהה אותי "טניה" אמרתי בלי לחשוב.
"את יודעת שאסור לשקר בבית משפט קאיה" נשארתי חסרת הבעה
"אז. קאיה רו. את מואשמת בגניבת שרשרת וטבעת האם את מודה?"
אין לי מה להכחיש. גם אם לא באמת הייתי גונבת את השרשרת זו מילה שלי מול מילה של ניבה. זאת אומרת בת אצולה עשירה ומפונקת. אני בטוחה שלא משנה מה עשיתי גם אם גנבתי וגם אם לא. לדבר היום לא יעזור .
"את לא מכחישה?את לא רוצה להגיד כלום להגנתך?" שאל השופט בשנית ועדיין לא עניתי.
YOU ARE READING
ורד לבן//White Rose
Historical Fictionלארוך כל ההסטוריה היו 2 מדינות שחברו לברית בלתי נתפסת, כל מלחמה הן נלחמו ביחד , ניצחו ביחד , זאת עד לשנת 1572 בה הכלל השתבש, המדינות שזכורות כבעלות ברית- עכשיו הן אויבות כל מי שבריטי שונא את צרפת וכל מי שצרפתי שונא את בריטניה . קאיה רו היא אישה מכפ...
