תאו
היא יצאה מחדרה של אליזבת , אני מגחך לעצמי, היא לא מזהה אותי , היא לא יודעת שזה אני
"ג'יימ.." אבל לפני שמאמה אליזבת ממשיכה אני קוטע אותה
"אל תשתמשי בשם הזה יותר, את יודעת שאני שונא אותו " אמרתי "סליחה תאו," אמרה מחייכת
"למה את מחייכת ?" שאלתי
"מרלין יצאה עכשיו , אתה יכול לספר לי " היא אמרה
"לספר לך מה ?" שאלתי אותה " איך התאהבת בה ככה " היא אמרה ומיד מחיתי " אני לא מאוהב , אני בדיוק ההפך, היא צרפתייה , את יודעת את זה " אמרתי מנסה למצוא את כל העצבים שלי, אבל הם עזבו את החדר ממזמן , כשראיתי את מרלין
"אז תסביר לי , מזה היה לפני חודש, ומה זה היה עכשיו " היא אמרה מגחכת ומשתעלת
"מאמה אליזבת אני לא מבין אותך " אמרתי לה " המבט שלך ילד , תשלוט בו , הוא חושף יותר מדי "
אני לא מאוהב במרלין , לא יכול להיות ,כן תמיד ראיתי אותה כאישה מושכת עם עניים , עניים כל כך מכשפות -ועדיין ,אני לא מאוהב בה ,אבל בנשף המסכות , ראיתי עוד צד שלה , לא צד פגיע , וגם לא חזק , למרבה האירוניה פשוט ראיתי אותה בלי מסכות , היא הצליחה להבין אותי, כמו שאיש לא הצליח , היא הצליחה לפענח את החזות שלי רק ממבט אחד , לא ידעתי שזאת היא באותו הרגע, ידעתי שזו רק משרתת שיכורה שהלכה לאיבוד , משרתת שחיבבתי על עומק נפשה , המסירות למשפחה שלה וההבנה העמוקה על נפשו של האדם , ואז זה קרה "אנחנו על סף כיבוש" חשדתי באותו הרגע אבל לא הייתי בטוח , היו לה עניים כל כך יפות בצל הלילה , אבל כשהשמש זרחה , ראיתי אותן, את העניים הירוקות והמכשפות שלה , בולעות אותי אלייה , אז הבנתי , שזו היא , ואני לא יודע למה , לא היה לי אכפת , ונגעתי בשפתייה עם שפתי , הרגשתי שהיא לא יודעת מה לעשות , אני לא בטוח אם זה משכרות או מחוסר ניסיון , אז לקחתי פיקוד והובלתי את הקצת . תיאום מושלם, היא השלימה כל חלק שהיה חסר וכך גם אני , לא היו הפרעות, חוץ מהצורך שלה בנשימה , כשהיא החלה לדבר , להצהיר שזו הנשיקה הראשונה שלה מיד השלמתי אותה , , לא משהו שלא חשדתי בו , אז אולי אין לה בן זוג כמו שחשבתי שכן , וזה חימם את ליבי , המחשבה על כך , אני לא יודע איך זה קרה , אולי היופי שלה כן לקח אותי בסוף. לא , זה לא היה היופי שלה , עם כמה שהפיתוי גדול , זו הייתה הצורה בה היא חייכה לאור הירח , הצורה בה הבינה אותי למרות שלא אמרתי כלום , הצורה בה היא ניחמה אותי בלי לנסות בכלל, הרגשתי הקלה בגוף, כאילו המקום ההוא - איתה זה המקום שאני רוצה להיות בו לתמיד . כן, שיחקתי איתה קצת כששאלתי מי היא , היא אהבה לרכב על זה ולא לספר לי , כמה שזה הצחיק אותי, מרגיש כאילו רק החיוך שלה , ההתלהבות שלה יכולים לרפא אותי.
אני צריך לתת להרגשה הזו ללכת , לא אתן לעצמי להתאהב בה , אני לא יכול.
היום , אצל מאמה אליזבת , כשראיתי אותה ניסיתי להעמיד פני קשוח , להיות האדם הכועס שאני תמיד , אבל לא הצלחתי "זוז" היא אמרה לי , התחצפה אליי, למרות שהיא מפחדת ממני כל כך , היא התחצפה אליי , ראיתי את האש בעניים האלו שלה , עד כמה היא נחושה ,אני בטוח שהיא בעצמה הופתעה שהיא לא רעדה לידי - ואני, מוקסם מהלוחמניות שלה , ונותן לה לכמה רגעים להרגישה שהיא השולטת , חושפת עוד חלק בה שלא הכרתי כאשר היא מטפלת באליזבת.
YOU ARE READING
ורד לבן//White Rose
Ficción históricaלארוך כל ההסטוריה היו 2 מדינות שחברו לברית בלתי נתפסת, כל מלחמה הן נלחמו ביחד , ניצחו ביחד , זאת עד לשנת 1572 בה הכלל השתבש, המדינות שזכורות כבעלות ברית- עכשיו הן אויבות כל מי שבריטי שונא את צרפת וכל מי שצרפתי שונא את בריטניה . קאיה רו היא אישה מכפ...
