אנחנו בדרך חזרה לארמון , רציתי לרכב אבל תאו לא הרשה לי , הוא אמר שאני עדיין צריכה לנוח , אני לא יודעת איך להסביר את זה , אבל הקשר שלנו למרות הכל אמיתי, אני רואה את זה בצורה שהוא מסתכל עליי, בדרך בה הוא מחייך ואיך עניו תמיד מסתכלות בעיני , הוא אוהב אותי, הוא גם אמר לי שהוא אוהב אותי, אבל אני לא מוכנה להגיד את זה חזרה , לא אחרי כל הדברים שהוא עשה , הוא אפילו לא מראה עליהם צער. כרכרת המשרתות נעצרת , הגענו לפה חזרה , בסופו שלדבר תאו כן נתן לי את שק הבגדים שלי בו הטמנתי את היומן טוב טוב . ועכשיוהוא בידיי ואני לא הולכת לשחרר
הדלת נפתח ותאו עומד בפתח "את צריכה עזרה לצאת אהובה ? הוא שואל ואני מחייכת נותנת לו את ידי, אבל הוא לא לוקח אותה, הוא מרים אותי ממותני ומחזיק את רגליי וגבי כאילו אני עדיין מעולפת, שק הבגדים מונח על בטני . "תאו אנשים מסתכלים " אני אומרת לו , הוא מחייך ואומר לי " אז שיסתכלו "
הוא המשיך ללכת לוקח אותי קודם כל למאמה אליזבת
"אוי מרלין , כל כך דאגתי כשהתעכבתם בשבוע , אני וג'יאנה לא הפסקנו לדאוג " אמרה כשלפתע הדלת נפתחת השניות, ג'יאנה מולי עם גמעות בעניים "מרלין" היא בוכה ורצה אליי, קצת מזכירה לי את מישל , היא מחבקת אותי חבוק גדול כשלפתע
"מה יש לך על המצח " היא אומרת לי "א..אה אני רק נפצעתי " אמרתי ומאמה אליזבת החלה לצעוק " תאו אמרת שתשגיח עליי" מיד דיברתי " זה לא אשמתו אני נפלתי " למרות שזה לגמרי אשמתו ושלהכלבים שוכמובן , אני חושבת שאני מתחילה לשנוא את החיה הזו שנקראת כלב .
"טוב אנחנו הולכים עכשיו בואי מרלין " אמר והושיט לי יד , באתי לקחת אותה כשלפתע אליזבת נעמדת בנינו "אתה ראית אותה מספיק , אנחנו לא ראינו אותה בכלל, שתיכם נשארים ממש פה , או שרק את עוזב " אמרה ותאו התעצבן כמו ילד קטן "כדאי לך להיות מוכנה אחרי ארוחת ערב מרלין , אני לא חולק אותך יותר" אמר ויצא החוצה . "הילד ממש אוהב ארות " אמרה מאמה אליזבת "מה עשיתם בציד שובהה שכמוך " אמר ג'יאנה וטפחה לי על הכתף , מתה לשמוע על ה"ריכולים החדשים"
עדכנתי אותם בכל הזמן שעבר , שיניתי קצת את הפרטים כמו תאו הרשע וניסיון הבריחה שלי אבל חוץ מזה סיפרתי להם , שהוא הזר שלי מנשף המסכות ושגיליתי את זה בלילה הראשון , שהוא נהפך לחבר טוב שלי אבל גם ליותר מזה , שהוא דיבר איתי על הדבריםהכי עמוקים , וביחד יצאנו מהקרקעית ....
"ואוו מרלין , נשמע שאת ממש אוהבת אותו " אמרה והסמקתי "אני ידעת כל הזמן שתתאימו " אמרה מאמה אליזבת
"אני כל כך שמחה שמצאת את הזר שלך , לא הפסקת לדבר על זה שהוא לקח לך את הנשיקה הראשונה, ועכשיו תראי , נתת לו גם את השנייה והשלישית והרביעית " אני נהיית סמוקה עוד יותר ומאמה אליזבת וג'יאנה צוחקות , אנחנו יוצאות מהחדר מתארגנות לארוחת הערב , הרגילה
YOU ARE READING
ורד לבן//White Rose
Historyczneלארוך כל ההסטוריה היו 2 מדינות שחברו לברית בלתי נתפסת, כל מלחמה הן נלחמו ביחד , ניצחו ביחד , זאת עד לשנת 1572 בה הכלל השתבש, המדינות שזכורות כבעלות ברית- עכשיו הן אויבות כל מי שבריטי שונא את צרפת וכל מי שצרפתי שונא את בריטניה . קאיה רו היא אישה מכפ...
