Sixteenth rose

11 1 0
                                    

"ג'יאנה בבקשה.." אמרתי כמעט ומתחננת , "לא למען שום חברות שבעולם מרלין , אני מצטערת אבל אני לא מחליפה איתך תפקידים " אמרה ונאנחתי, "אוקי , אני מבינה , תודה בכל מקרה " אמרתי , אני מרגישה כאילו עולמי חרב עליי, כאילו אהיה מוכנה לעשות הכל רק לא  לראות אותו, את הנסיך המפחיד , הבן של המלך המפחיד .

אני לאמ עסקתת בזה יותר מדי בראשי, יש ליעד סוף היום למצו מחליף שייכנס לחדר שלו מה שאני ממש לא מתכוונת לעשות , אז בזמן שכולם מתפסרים לעבודותשלהם אני יכולה לחשוב רק על מקום אחד ללכת אליו .

אני מגיעה אל חדרה של מאמה אליזבת בכדי לראות מה שלומה , אני פותחת את הדלת ורואה את פאפה אדוארד מסתכל אל עבר ממא אליזבת כשלידה נרדם לא אחר מאשר תאו , הוא לא עזב אתמול ?גל של חום הציף אותי , גל שאני לא יודעת איך להסביר ,פאפה אדוארד חייך ועזב את המקום , בלי להגיד לי כלום . נשארתי שם רק לכמה דקות כשהשניים ישנים ועזבתי שולחת חיוך לשניהם .

עבר כבר חצי יום ואני לא יודעת מה לעשות , אני מתהלכת במסדרונות קרוב לאיפה שמתאכסן יורש העצר , רק מחכה לפגוש מישהו ולבקש ממנו את הטובה הזו , פגשתי כבר ב2 ושניהם סירבו לי . 

לא עבר הרבה זמן ואני רואה את אנגוס , מסתכל עליי משונה " מרלין , מה את עושה פה , סיימת לנקות כל כך מהר?" הוא שאל , גם אם הייתי מנקה לא הייתי קוראת למחצית היום מהר , "לגביי זה אנגוס ותשמע אותי עד הסוף ...." אמרתי כשהוא קטע אותי " כן מה את צריכה " אמר בחיוך , "לא משהוגדול , רק להחליף איתך משמרות , כל דבר שתרצה " אמרתי ממש מהר והוא צוחק " בסדר איפה את עובדת השבוע " הוא שאל , איך אסביר לו איפה והוא עדיין ישאר ? "חדר של יורש העצר ?" אמרתי מרימה את הטון ממילה למילה " או , שם " הוא אמר , ניקר שהוא לא רוצה לעשות את זה "אוקיי , תחליפי אותי ביציע ?" שאל ואני הסתכלתי עליו מופתעת "באמת ?" שאלתי והוא הנהן עם חיוך "תודה אנגוס " התנפלתי עליו עם חיבוק וידייו לא ידעומה לעשות , אנשים בארמון לא רגילים לחיבוקים יום יומיים כמו שהייתי נותנת למשפחתי , אבל החיבוקים האלה חסרים לי , אולי בגלל זה זו הפעם השנייה שאני עושה את , רקשהפעם זאת לא ג'יאנה . בסופו של דבר אנגוס מוריד את ידיו למותניי ומחבק אותי גם כן , כשאנחנו שומעים אדם מתהלך בקרבתנו, מי זה יכול להיות אם לא תאו , תאו שלפני כמה זמן היה ישן ורחוק מכאן , מיד אנגוס הוריד את ידיו ממני קד קידה והלך כשבעיניו מסתכל עליי ואומר שמה שרציתי שיעשה מטופל עכשיו "א..אד-תאו , תאו מה את עושה כאן ?" שאלתי והוא לא ענה , רק מסתכל עליי , אחרי דקות של שתיקה הוא פותח את הפה " מאמה אליזבת התעוררה היא רצתה לראות אותך, באתי לקרוא ואז ראיתי שאת לא מבזבזת זמן "    אמר , שוב חיוכו המרושע על פניו "סליחה ?" אני יותר שואלת ממתנצלת הוא מתחיל להתקרב בצעדיו המאיימי אלי , אני מתחילה ללכת אחורה , הוא שונה בכל פעם ,אתמול הוא היה כל כךרגיש למאמה, כל כך נחמד אליי, זאת אומרת - לפני התקרית ההיא , ועכשיו , עכשיו הוא חזר להיות תאו של לפני הנשף , האדם המאיים שרוצה אותי מתה . 

ורד לבן//White RoseWhere stories live. Discover now