הזריחה הגיעה ואיתה אני יוצאת מחדר המשרתות , אבל לא כמשרתת. מאמה אליזבת הביאה לי שמלה "נוחה להליכה" כמו שהיא אוהבת לקרוא לה , אני יודעת שזה לא נשי במיוחד , אבל העדפתי מכנסיים . בכל מקרה השמלה לא הייתה מפוארת מדי אבל היא גם לא הייתה המדים הרגילים שלי , ולמרות הציניות והסקפטיות שלי לגביה היא בהחלט יותר נוחה להליכה ממה שהיא נראת, אני לוקחת את שק הבגדים שמאמה אליזבת סיפקה לי לחודש הקרוב ונפרדת ממנה ומג'יאנה , הפעם היה תורה של ג'יאנה להסתער עליי בחיבוק , אני באמת אתגעגע אלייך מרלין , יחסר לי עם מי לרכל" אמרה " אל תדאגי אני בטוחה שתשלימי פערים עם מרי " אמרתי וצחקנו , מאמה אליזבת חיבקה אותי גםכן , אבל זה לא היה אותו חיבוק כמו של ג'יאנה , היא חחיבקה אותי בעדינות וברוךמלטפת את שיערי הנוטף ריח של וורדים " את יודעת שהסכמתי לזה רק כי אני בטוחה בלב שלם שהוא לא יפגע בך , לא הייתי עושה משהו שמסכן אותך , חוץ מזה כל כך חיכית לצאת לבחוץ שוב , זו ההזדמנות שלך יקירה " כן זו בהחלט ההזדמנות שלי אבל לא מה שהיא חושבת , גם אם לא אמצא את היומן אצטרך לנצל את ההזדמנות הזאת , אין לי ברירה , אני יודעת שאני במה שנקרא יחסים נורמליים עם תאו עכשיו אבל אני אף פעם לא אדעמתי יחזור להיות התאו האכזר שלמדתי לחיות איתו , וגם אסור לי לשכוח את מה שהוא אמר באותו יום בספרייה , זה היה ממזמן אבל זה חרוב בראשי , אני כמעט בטוחה שהוא שמע את השם קאיה , שהוא שיקר לי כשאמר ששכח , אי אפשר לשכוח דבר כזה , ואם הוא באמת יחקור את הדבר אני בטוחה שהאדמונד הזה יפתח את הפה שלו , ואז לא רק אני אהיה בתוך הצרות האלה , גם אימא שלי , מרסל קלודט ומישל . "ביי , מאמה אליזבת ג'יאנה , אני אתגעגע " אני אומרת " אל תגידי את זהככה מרלין זה נשמע כאילו את עוזבת לתמיד"
כי אני כן , אני כן עוזבת לתמיד , אני פשוט לא מספרת להן את זה , למרות שאחרי כל נסיונות הבריחה הכושלים שלי , שאפילו לא הגיעו לבריחה בשביל להסתיים ככישלון חרוץ אני מפקפקת אם אי פעם באמת אחזור לצרפת וגם אם זה יהיה , האם זה יהיה בקרוב או שיעברו שנים עד שאזכה לראות את הפרצופים אליהם אני מתגעגעת שוב , אפילו לקלוד אני מתגעגעת , מוכר התפוחים שעכשיו הוא כמו אבא לז'ורז'ט ואפילו לא הספקתי להכיר אתו בכלל . כל המחשבות רצות בראשי כשפתאום יד קרה על כתפי , לא לקח לי הרבה זמן להבין שלא מדובר ביד אלה בכפפת ברזל ומי שלובש אותה הוא לא אחר מתאו , " הגעתי עכברה " הוא לוחש לי.
"את מוכנה ללכת ?" שאל הסתובבתי אליו הרכנתי את הראש והנהנתי אני שולחת מבט לאחור להסתכל על ג'יאנה ומאמה אליזבת כאשר תאו לוקח ממני את השק , כשג'יאנה פתאום מסתכלת עליי בהתלהבות , ידעתי שהיא חושבת שתאו הוא בעל חזות גברית בלשון המעטה , למען האמת מי לא יחשוב , הוא כל כך יפה , נראה כמעט כמו מלאך שנפל מהשמיים , שוב אותם חלומות בהקיץ שאני צריכה להוציא ממני , זה נראה כי עם כל יום שעובר , זה נהיה יותר קשה להעלים אותם , בכל מקרה המשכנו ללכת עד שהגענו לאותו שער ארור שהייתי מספיקה לחצות אם לוציפר לא היה נושך אותי , וכשרק חושבים על אותו השטן אני רואה אותו ואת חברו השני , מתחילה לרעוד לידו של תאו " אל תדאגי , הם לא יעשו כלום כל עוד לא אפקוד עליהם , את יכולה אפילו ללטף אותם" הוא אמר בזמן שהוא לוקח את השק שלי ומכניס אותו לתוך מרצית הציוד הרביעית
YOU ARE READING
ורד לבן//White Rose
Historical Fictionלארוך כל ההסטוריה היו 2 מדינות שחברו לברית בלתי נתפסת, כל מלחמה הן נלחמו ביחד , ניצחו ביחד , זאת עד לשנת 1572 בה הכלל השתבש, המדינות שזכורות כבעלות ברית- עכשיו הן אויבות כל מי שבריטי שונא את צרפת וכל מי שצרפתי שונא את בריטניה . קאיה רו היא אישה מכפ...
