עברו חודשיים מאז , הוא צדק, דיברנו ודיברנו בלי סוף - ואני ותאו נהפכנו לחברים כמעט הכי טובים , הרגשתי איתו אחרת , כל יום נפתחנו יותר, דיברנו ייותר, הייתי שם בשבילו כמו שהבטחתי והוא היה שם בשבילי.
נהננו מכל יום במיוחד מהיום בו הוא הכריח אותי לחזור למבטא הצרפתי שלי, ההרגשה הייתה הקלה בגרון אבל תאו ממש צחק , והאמת שמבטא צרפתי באנגלית הוא בהחלט מצחיק.אבל היו ימים גם פחות יפים והראשון בינהם הוא היום שחייל אחד ניסה לדבר איתי , "את שלי אהובה , אני לא אתן לגברים אחרים לדבר איתך" אני כמעט בטוחה שזה מה שהוא אמר , רבנו על הרכושניות שלו כשבסוף אני הפסדתי כמובן.
עם כל זאת אני יודעת שיש ערפל שלם של סודות ביננו , אני יודעת שיש דברים שהוא לא אומר כמו שהוא יודע שיש דברים שאני לא אומרת , קיבלנו את זה אחד בשני הפגם המשותף לשתינו - הפחד להתקרב יותר מדי .
"עכשיו תורך" אמרתי מחייכת "אוקיי אמממ זה נראה כמו נחש " אמר , "מה זה לא יכול להיות נחש תסתכל טוב טוב , זה ארנב " אמרתי עצבנית , שתינו ישובים על הדשא שליד האגם מסתכלים על העננים , בשלב מסויים האגם הפך למקום הסודי שלנו , כל פעם שהרגשנו צורך רק להיות אחת עם השנייה הכלנו לשם , מה שהיה הרבה בזמן האחרון . הוא התגלגל אליי , עכשיו הוא נמצא מעליי מקרב את פיו כדי לנשק אותי ואני איני מתנגדת , מתמסרת אל הנשיקה הזו כולי . סיימנו מתנשפים כמו תמיד והוא חיבק אותי חזק.
"אז אתה רוצה להגיד לי למה היית כל כך כועס היום ?" שאלתי אותו
"זה לא כועס, יותר חסר סבלנות " אמר "ומה קרה ?"
"נתתי שליחות לאחד החיילים שלי בדרום והוא מתעכב , זה גם האחד שכתבתי לו מכתב שאת לא שותקת לגביו, שודדים תקפו את הספינה שלו אז הוא היה צריך לעצור ולתקן אותה באחד המדינות הקרובות , אף אחד לא נפגע " אמר לי " זה נורא " אמרתי מבואסת , אבל לא בגלל מתקפת השודדים ,ואני חושבת שתאו יודע את זה , זה נושא שתמיד כשדיברנו עליו , שני הצדדים היו כועסים , העבודה של תאו הנושא ממנו הוא ממשיך להתחמק
"אל תעשי את הפרצוך הזה מרלין , זה העבודה שלי , את יודעת את זה, ואת איתי בידיעה שזה מה שאני עושה ואמשיך לעשות ואת כבר יודעת גם למה "
אמר, בהחלט דיברנו על זה רבות , הוא שפך בפני שצרפתים הרגו את אימו כשהיה קטן וזו דרכו לנקום , אבל אני לא מבינה את זה .
"איך הייתה מרגיש תאו ? איך היית מרגיש אם אני הייתי תוקפת כל בריטי שאני רואה על המקום ?" שאלתי אותו והוא מיד נאנח , אין לוסבלנות לשמו את אות הדבר שוב, ושוב , ושוב
"זה לא אותו הדבר , אתם לקחתם ממני משהו שיקר לי כל כך , ואני לא מתכוון להפסיק" תאו של החודש הזה, התאו הזה עכשיו כבר לא הוא
"גם ממני אתם לקחתם משהו שיקר לי כל כך..... תאואבל אני לא יוצאת למסע הרג שלםשל בריטים - בטח לא בשביל הכיף " אמרתי והוא מיד צעק "את יודעת מה איבדתי , מה יכול להיות יותר גדול מהאובדן שלי מרלין, איך את מעזה להשוות "הוא אמר
YOU ARE READING
ורד לבן//White Rose
Historyczneלארוך כל ההסטוריה היו 2 מדינות שחברו לברית בלתי נתפסת, כל מלחמה הן נלחמו ביחד , ניצחו ביחד , זאת עד לשנת 1572 בה הכלל השתבש, המדינות שזכורות כבעלות ברית- עכשיו הן אויבות כל מי שבריטי שונא את צרפת וכל מי שצרפתי שונא את בריטניה . קאיה רו היא אישה מכפ...
