תאו משחק משחק שאני לא מבינה, ההתגרות בי, אני לא רוצה לחשוב על המקרה הכי גרוע, אני באמת לא רוצה לדעת, אבל הוא לא יוצא לי מהראש, העובדה הזאת שיש סיכוי שהוא כן שמע את השם שיצא מהפה שלי, קאיה. שם שאולי הוא לא שכח כמו שהוא אמר לי לפני רגע, לא , זה לא יכול להיות, הוא לא יכול להסיק שום דבר על משפחת רו מרק שם נכון? או שכן , ואני הובלתי את כל המשפחה אל הקבר
"מרלין" צעקה לי ג'יאנה מפתח הספרייה , התקרבתי אליה והנחתי את כלי הניקוי בחדר שבפעתי הספרייה , "אני באה ג'יאנה אל תצעקי " אמרתי לה "עוד מעט ארוחת ערב עדיין לא סיימת? לנקות זה לא הצד החזק שלך " אמרה לי
"שום דבר כאן זה לא הצד החזק שלי ג'יאנה " אמרתי מחייכת
"טוב בואי לפני שנצטרך להתפנות מהמטבח , אני מקווה שאת כבר לא צולעת יותר ,אנחנו לא נספיק לאכול"
למען האמת הצליעה שלי כבר לא נראת לעין של אדם אחר , אבל אני עדיין מתקשה ללכת , אני חושבת שזה היה אמור לעבור אבל בגלל שרצתי , בפעם הראשונה שראיתי את השדה הנוראי ההוא החמרתי את הפציעה
"לא אני כבר לא צולעת יותר בואי נלך" אמרתי עם חיוך והתקדמנו לעבר המטבח
כשהגענו למטבח גם אז האכילה הייתה מהירה מאוד , כולם ישבו בשולחן המתקפל הענקי וטרפו את האוכל שהגישו לעצמם, לא עברו עשר דקות וכבר כולם סיימו לאכול, שוב פינוי השולחן הרגיל, עכשיו משרתי ארוחת הערב היו בתפקיד ומשרתי ארוחת הבוקר יכול לנוח, כמו שאר האנשים שניקו את האגפים שלהם בארמון, כמוני וכמו ג'יאנה , חוץ מכמובן המשרתים האישיים שהם לעולם לא נחים, זה עצוב , אבל לפחות הם מקבלים משכורת ויכולים לחזור הביתה אחת לשבוע .
"לפני שכולנו מתפזרים אני ואדוארד רצינו להודיע הודעה חשובה , חלקכם לא יודעים זאת אבל בעוד שבוע יתקיים פה נשף מסכון, זה אומר שאלו שהיו צריכים לחזור הביתה נשארים כאן . אנחנו צריכים כל יד שיש פה , אנחנו חייבים להצליח למרותההתראה הקצרה הזו , עכשיו עליי לשאול שאלה - האם יש כאן מישהו שיודע לקרוא ויכול להכין את ההזמנות" רציתי להרים יד ולעזור לאליזבת , למרות שהתקשתי לקרוא בשפה הזאת, כן ידעתי לקרוא ולכתו אותה , אבל אם אחשוף את המידע הזה עליי תאו יכול לגלות ששיקרתי, אני כמעט בטוחה שהוא מחפש אותי, לתפוס אתי בשקר כמו מוקדם יותר בספרייה , שכחתי מזה לגמרי לכמה רגעים, אבל עכשיו כשאני זוכרת אני מבינה שיכול להיות שחרצתי את גורל משפחתי , בגלל הפה הגדול שלי , לא הצבעתי בסוף " טוב כנראה שרק אני ואדוארד נעשה זאת , שוב כמו בכל שנה " אמרה וחייכה כשהוא מחבק אותה " פאפה אדוארד ומאמה אליזבת נשואים כבר 20 שנה 3 שנים אחרי שמאמה אליזבת הגיעה לפה " לחשה לי ג'יאנה " פאפה אדוארד הוא משרת אישי של המלך עצמו , בגלל זה קשה להם להתראות , אז פה הם אחד עם השנייה עד כמה שהם יכולים " היא המשיכה , וגם אליזבת המשיכה לחלק תפקידים למשרתים עד שהיא הגיעה אליי אל ג'יאנה ואל עוד משרת
YOU ARE READING
ורד לבן//White Rose
Historical Fictionלארוך כל ההסטוריה היו 2 מדינות שחברו לברית בלתי נתפסת, כל מלחמה הן נלחמו ביחד , ניצחו ביחד , זאת עד לשנת 1572 בה הכלל השתבש, המדינות שזכורות כבעלות ברית- עכשיו הן אויבות כל מי שבריטי שונא את צרפת וכל מי שצרפתי שונא את בריטניה . קאיה רו היא אישה מכפ...
