פרק 5

3.6K 115 12
                                    

התעוררתי בבוקר ופנים מוכרות חייכו אליי.

סבסטיאן סינקלייר קרטר.

רגע. רגע. רגע. שכבנו ?

אין סיכוי בעולם!

אני לא זוכרת כלום,מה היה אתמול בלילה, מה אמרתי? רק שלא אמרתי דברים שטותיים.

קמתי מהמיטה בבהלה.

״סינקלייר, שכבנו ?״ הוא מחייך.

״לא, יש לי גבולות! בחיים לא אשכב עם אישה שיכורה.״ לפחות יש לו קצת ערכים מעניין ממי הוא קיבל אותם?

״אני צריכה ללכת לעבודה.״ אני אומרת ומתרוממת לישיבה.

״יש ארוחת בוקר לא תסעדי איתי?״ אוף ,אני מאמינה שאני יכולה להישאר לארוחת בוקר קצרה.

״אתה יכול לקחת אותי לבית יותר מאוחר פשוט נדמה לי שבאתי איתך ולא עם המכונית שלי.״ אני אסכים אם הוא יסכים.

״בסדר הארוחה כבר מוכנה רק נשאר לך לקום מהמיטה וללכת למטבח.״ מתי הוא הספיק להכין ארוחת בוקר?

״אתה הכנת ?״

״אני ביקשתי שיכינו. זה נחשב? ״ גיכחתי וקמתי מהמיטה.

״יום אחד תבוא אליי לקונדיטוריה ואני אכין לך קינוח על זה שלא השארת אותי אתמול לבד.״

״אני עסוק מידי כל השבוע חוץ מימי שישי ושבת שאני עם חברים.״ הוא חוזר על דברי.

״יום שבת אני מארחת את הבנות אתה יכול לבוא בתור ידיד עם חבריך, זה לא שדהיה מוזר שאתה ומישל תהיו באותה המסיבה נכון ?״

״אני הבוס שלה בעבודה בחוץ אני בן אדם אחר לגמרי.״ כן. אפל יותר ,רע יותר, יפה יותר.

״בסדר, האמת חשבתי לעשות השבוע את המטבח האיטלקי עם זה לא מפריע לאף אחד מחבריך.״

הוא מחייך ״כל מה שתכיני החזירים האלה יטרפו. בכל מקרה זאת תהיה הפעם הראשונה שאת מכירה את חבריי ובכללי אני לא יודע עם אוכל להגיע אני עובד.״

הוא צודק אנחנו גם בכלל לא זוג או שיש בנינו קשר מיני למה אני מתאכזבת ?

״אוקיי לארוחת הבוקר.״ אני אומרת בהתרגשות.

~~~

״תודה.״ אני אומרת לסינקלייר שלקח אותי הביתה.

״אין בעד מה.״ למה הוא פתאום כל כך נחמד אליי הוא הרי חסר אופי וחסר רגשות ואיש רע, רק אם נכנס למיטה הלך אליי.

״אני מאמינה שלא ניפגש שוב. אז רק רציתי שתדע שהיה נחמד איתך.״

״יש לנו את ההשקה לבלות ביחד מדוע את אומרת שלא ניפגש שוב?״ בגלל שאני מפחדת לאתהב בך.

״כבר אמרתי לך אתמול שאני לא צריכה את עזרתך אני אמצא מישהו אחר שכן יעזור לי.״ אני יודעת שאני נשמעת אנוכית אבל כל הדרכים האפשריות איתו גורמות לי להפסיד.

חטא מתוק Where stories live. Discover now