פרק 26

1.4K 62 5
                                    

התעוררתי בבוקר וסינקלייר לא היה במיטה לצידי.

נרדמתי כל כך חזק שאפילו לא שמעתי או דאגתי לו.

התרגנתי בזריזות ולקחתי את תיקי והמשכתי לעבודה.

הגעתי לבנין המשרדים ונכנסתי לקומה שלנו.

הפעם במקום לפנות לאגף הימיני פניתי לשמאלי, לסינקלייר.

אני חוששת שמשהו קרה לו או סתם הוא עכשיו נמצא בחברת איזה שזאת לא אני.

ראיתי את ג׳ואן המזכירה שלו יושבת ומקלידה נתונים למחשב.

״בוקר טוב.״ אמרתי לגואן והיא קטעה את עבודתה.

״סינקלייר במשרד?״ שאלתי והיא הנהנה לחיוב.

חייכתי ונכנסתי למשרד שלו, כשנכנסתי ראשו של סינקלייר היה טמון בין שתי ידו כשהם מונחות על השולחן המשרדי שלי העשוי מזכוכית.

התקדמתי אליו וכשנעצרתי לידו אז ראיתי כמה גופו חבול ופצוע.
הנחתי יד על גופו וליטפתי אותו.

הוא הרים את ראשו בעדינות והסתכל לתוך עיניי.

״מה השעה?״ הוא שואל בקול צרוד המאפיין על זה שלא ישן הלילה.

״תשע וחצי, מה קרה לך שגופך פצוע כך?״

הוא קם וניגש למכונת האספרסו.
״ג׳וי אפשר לעשות את השיחה הזאת עוד מעט, אני לא בנוי כרגע לריב.״ למה שאריב איתו?

״בסדר, תחליף בגדים וכשתסיים וכמובן כתהיה מוכן תבוא למשרד שלי.״ יצאתי ממשרדו והלכתי לאגף הימיני.

נכנסתי למשרד שלי בלי להגיד בכלל ׳שלום׳ לליאו או לשאר העובדים.

ישבתי והתחלתי לפתוח את המחשב ולחתום על מסמכים.

ליאו נכנס למשרדי ונכנס עם חבילה נוספת של מסמכים.

״מה קורה?״ אני עוצרת את עבודתי ונמרחת על הכיסא המשרדי שלי.

״סינקלייר פשוט...עזוב.״ אין לי כוח להסביר אפילו!

״את רוצה שאלך לבדוק מה איתו?״ אני מהנהנת את ראשי לחיוב והוא מניח את המסמכים ויוצא.

אני קמה ממקומי ומסתובבת סביב המשרד עשרות פעמים.
תוך דקות אחדות הוא נכנס.

״למה את כל כך לחוצה שאני אבוא לדבר איתך?״ בגלל שאולי אתה בן זוגי.

״סינקלייר, מה קרה לך?״ אפילו עם הבגדים של אתמול הוא נשאר.

״כלום! הלכנו למעדון של חבר ויצא מצב שנתקלתי לקטטה.״

״זו לא רק קטטה, זה החיים שלך!״ אני צועקת ולוקחת את הכוס קפה שהמכונה סיימה להכין.

הוא מתקרב ומניח את ידו על לחי ומלטף אותה. ״יש לי יומולדת היום את יודעת שאני לא מאמין בזה או מבקש משהו אז הפעם אבקש שתניחי את זה בצד לכמה ימים של שקט.״ פאק שכחתי שיש לו יומולדת אבל מזל שהמתנה כאן.

חטא מתוק Where stories live. Discover now